אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])עם בריאת העולם והאדם, מגדירה התורה את מהותו של האדם כך: "וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ". מאז, בשונה מבעלי החיים, מוגדר האדם כצֶלֶם אֱ-לֹהִים, על כל ההשלכות המשפטיות, הערכיות והמוסריות הנגזרות מכך.
מכוח ההגדרה הזו, היחס והעונש למי שהורג אדם אינם זהים למי שהורג בעל חיים. מכאן גם, שהמידות והדרישות המוסריות הנדרשות מהאדם שנברא בְּצֶלֶם הן גבוהות ביותר, והן אלו שמייחדות את המין האנושי משאר הנבראים. עולה מזה שמי שפוגע באדם לא פוגע רק בגוף פיזי שיש בו שרירים ועצמות, אלא הוא פוגע במי שנברא בצלמו של אלוקים, וכאילו פוגע באלוקים עצמו.
לאור כל זאת, צמד המילים "בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים" בא לבטא את הציפיות הגבוהות מהמין האנושי. מהאדם נדרשות מידות נעלות כגון קדושת החיים, חסד, נתינה, ענווה, סובלנות, בחירה חופשית, כיבוד הורים, אהבת הזולת, שמירה על ערך חיי המשפחה, חינוך, מוסר וערכים, ועוד כהנה וכהנה מידות ותכונות שעל האדם לנהוג לאורן.
ייחודו זה של האדם קשור גם לאופן שבו מתארת התורה כיצד נוצר האדם: "וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". מקורה של נשמת האדם היא גבוהה ואלוקית. כל פגיעה בבן המין האנושי שיש בו נשמה אלוקית, כמוה כפגיעה באלוקים עצמו. לכן נאמר הפסוק בפרשת 'נח': "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
מרבית בני האדם על פני כדור הארץ, בוודאי בעת החדשה, קיבלו על עצמם את הערך הזה של קדושת החיים. אלא שבצד אלו, יש כאלו שערך קדושת החיים והיות האדם ברוא בצלם אלוקים אינם נחשבים בעיניהם. חלק מהם ביצעו ומבצעים מעשים נפשעים ביותר שבן אנוש יכול לעשות לבן אנוש אחר, כאשר שם אלוהים שגור בפיהם. אין לך עיוות גדול יותר מאשר לרצוח, לטבוח, לאנוס, כאשר אתה עוד עושה את זה כביכול בשם אלוהים, שהוא זה שציווה על האדם לנהוג בדרך בדיוק הפוכה – של חמלה, כבוד, קדושה, אהבה וחסד.
כוחות האור והחושך הנלחמים זה בזה בעולם, גם בעת הזו, הם הכוחות של אלו שהיותם צלם אלוקים מחייבת אותם ומרוממת אותם לפסגות מוסריות ואנושיות גבוהות, לעומת אלו שבשם אלוהים מבצעים את הפשעים הגרועים והנחותים ביותר. אלו האחרונים – הטובחים נשים, ילדים וקשישים –אינם ראויים להימנות עם בני המין האנושי, שקיבלו על עצמם את הקוד המוסרי הנובע מהיותם צלם א-לוהים. גם על כך מתחוללת המלחמה, על שמירת הקוד האנושי של בני האנוש, הרוצים להיות ראויים להגדרה המחייבת "בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
