שני כוחות אדירים, רבי עוצמה, ניצבים במרכזה של פרשת השבוע תזריע- כוח ההולדה וכוח הדיבור.
לכאורה אלו נושאים שונים, אולם בעומק, שניהם מביאים לידי ביטוי את היכולות המדהימות והכוחות הגדולים שיש באדם, ואת בחירתו מה לעשות בכוחות הללו.
בכוחו של האדם להשתמש בשני הכוחות הללו ליצירת עולמות והמשכיות בעולם, לבנייה, לחידוש, להעצמה ולהשבחת המציאות כולה, וחלילה בכוחו של האדם להשתמש בכוחות הללו להרס אישי והתא המשפחתי, להשחתת חיי החברה וערכיה, וליצירת מציאות חיים של הרס, אבדון, ושיפלות.
תחילת הפרשה עוסקת בכוח ההולדה, ובברית המילה. כוח ההולדה הוא הכוח המדהים שניתן כבר לאדם הראשון ולחווה בגן עדן. זה הכוח שניתן למין האנושי להיות שותפים של הקב"ה במעשה היצירה, בבחינת 'שלושה שותפים לו לאדם-אביו ואימו והקב"ה', היכולת לפרות ולרבות, לייצר ולהמשיך את המין האנושי שיקדם את העולם והאנושות אל יעדיהם ויעודיהם, דור אחרי דור.
אולם אין די בכוח ההולדת לבדו, בקיום פיזי ללא זהות, שייכות ומשמעות. בצד יצירת החיים יש צורך גם לייצר את הזהות הייחודית של כל אדם, עם ולשון, וכאן מגיעה הברית השנייה- ברית המילה. ביום השמיני להולדת כל תינוק יהודי באשר הוא- תתאסף משפחתו ופעמים רבות בהיסטוריה במסירות נפש אדירה, במחתרת ותוך כדי סכנה, תקיים את ברית המילה – תיתן לו את שמו, ותכניסו לבריתו של אברהם אבינו בהתרגשות, בשמחה, בתקווה ובתפילה לעתידו.
זו ברית שבמשך אלפי שנות קיום, צמיחה והישרדות, פריחה ומשבר, גלות וגאולה- הפכה להיות אחד מאבני היסוד של הזהות היהודית. בכל מקום, בכל זמן ובכל מצב- יהודים מסרו את נפשם הן על המשך ההולדה והבאת חיים, והן על קיום ברית המילה כסממן בסיסי יסודי ומרכזי לזהותו של העם.
המשך הפרשה עוסק בברית נוספת של העם היהודי עם המילה – הברית עם המילה המדוברת שהאדם מוציא מהפה, זו שבכוחה להרוס אנשים, בתים, עולמות וחיים, וזו שבכוחה כאשר נעשה בה השימוש הנכון והחיובי – לרומם, לעודד, להצמיח, ולהחיות.
פרשת השבוע תזריע, כמו זו בשבוע הבא- מצורע, עוסקת בין היתר במחלת הצרעת ובמצורע, זה האיש שכוח הדיבור שלו מכוון להוצאת שם רע ויצירת מרחק וניכור בין הבריות, הוא גם זה שהבריות מרחיקות אותו מהן ומוציאות אותו אל מחוץ למחנה הפיזי והחברתי.
עם המילה הזו כרתנו ברית של כבוד. כבוד למילה היוצאת מהפה ולמילה הנכתבת, כבוד לשפה, כבוד לנקיות ולאיכות השפה, וכבוד לתרבות החיים הגדולה והמפוארת הנגזרת מהשימוש במילה, כאשר עושים בה שימוש נכון.
ספרות עשירה בתוכן ובכמות, מגוונת, מפוארת, מדהימה ומרשימה יצר העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה שלו באמצעות המילים שהילכו קסם על כל הקוראים והלומדים, שקיבלו חיות גדולה מכוחה של המילה.
תמיד ידענו את כוחה של המילה, ונראה שבדור שלנו, דור הרשתות החברתיות והטכנולוגיות המודרניות- אנו מבינים ביתר שאת ורלוונטיות מה כוחה של מילה, ואת הצורך הגדול לכרות עימה ברית של שלום, הוד והדר, נקיות וכבוד.
ברית המילה והברית עם המילה, הן יסוד וקוד החיים, הזהות, הקיום, המשכיות המסורת ורצף הדורות.
(תזריע תשפ"ב)