הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)חז"ל הכירו בעובדה שיכולה להיות תורשה בתכונות ובמידות. הם קבעו שרוב הבנים דומים לאחי האם, ולכן "הנושא אישה צריך שיבדוק באחיה" (בבא בתרא ק"י ע"א). וכן קבעו חז"ל שלעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, ואהרון שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס (שם, ק"ט ע"ב).
אך על פי השקפת היהדות, קיימת בחירה חופשית לאדם בכל הנוגע לתפקודו המוסרי והחברתי, ואין גזרה מוקדמת או קביעה מולדת שעל האדם להיות טוב או רע, וכך קבעו חז"ל, שמלאך הממונה על ההיריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני ד' ואומר לפניו, "רבש"ע, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, ואילו רשע או צדיק לא קאמר" (נידה ט"ז ע"ב).
רעיון יסודי זה מובע ברמב"ם: "אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים, או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים, כמו שבודים מליבם הטיפשים הוברי שמים, היאך היה מצווה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך וכו', והוא מתחילת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו" (הל' תשובה פ"ה ה"ד).
אלא, שיכולות להיות לאדם תכונות ונטיות לכיוון חיובי או שלילי. הנטיות הטבעיות, שבלשוננו כיום ניתן לכנות חלק מהן בשם נטייה גנטית, מכונות בלשון חז"ל בשם 'יצר' או 'מזל' – מי שנולד במזל מאדים יתנהג בדרך שישפוך דם (שבת קנ"ו ע"א). בלשון הרמב"ם: "וכן אי אפשר שיוולד האדם מתחילת עניינו בטבע בעל מעלה ולא בעל חסרון, כמו שאי אפשר שייוולד האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות, אבל אפשר לאדם שייוולד בטבע מוכן למעלה או לחיסרון" (פ"ח משמונה פרקים לרמב"ם).
ה'חזון איש' ביאר את דרשת חז"ל על המילה 'בדורותיו', שאין הכוונה שאילו היה נח חי בדורו של אברהם לא היה נח נחשב ל'כלום', שבאמת לא היה כל ערך לדמותו של נח, רק שכידוע האוויר והסביבה משפיעים מאוד על האדם. נח היה צדיק גדול, אך האוויר והסביבה מנעו ממנו מלהגיע להישגים גבוהים יותר. זהו הפירוש "אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום", אברהם חי בדור אחר שבו האווירה והסביבה היו נאותים. הגנאי אינו לנח, אלא לאותו דור שהיה כל כך ירוד.
