מקור השם "שפעת" מלטינית. בשנת 1743 התחוללה מגפת שפעת באירופה והרופאים סברו שהיא התפרצה מהשפעה אסטרולוגית שלילית. נגיפי השפעת מועברים בין יונקים שנדבקו במחלה בעיקר כאשר אלו מתעטשים ועקב כך מפיצים תרסיס של טיפות מיקרוסקופיות המכיל נגיפים.
שתי מימרות של ר' חנינא עוסקות ביחס שבין בחירתו החופשית של האדם לבין שליטתו של הקב"ה בהנהגת העולם. האחת, "ואמר ר' חנינא, מה ד' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה…" (ברכות ל"ג ע"ב). השנייה, "הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים, שנאמר "צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם" (משלי כ"ב ה') (ע"ז ג'). מימרות אלו נראות כסותרות, שכן, אם "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", אזי אף "צינים פחים", בידי שמיים, ואם "הכל בידי שמיים חוץ מצינים פחים", הרי שיראת השמיים היא גם בידי שמיים. בעיה זו העסיקה רבים. בעלי התוספות כתבו "דאמר הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים הכא איירי בתולדות האדם ובמדותיו, והתם מיירי במאורעות כגון חלאים ופורעניות" (כתובות ל' ע"א), כלומר, יש לחלק בין מאורעות הבאים על האדם לבין מידות האדם. ביחס למאורעות הבאים על האדם, הכול בידי שמיים, חוץ מקור וחום, ואולם ביחס לאדם ומידותיו, יראת השמיים מסורה לאדם.
בראשונים, ישנם שני הסברים לביטוי "צינים פחים". רש"י ותוספות פירשו "קור וחום". לעומת זאת הריטב"א פירש "חום וקור לאו דווקא אלא כל דבר שיכול להישמר מפניו, כגון דברים המזיקים" (בבא בתרא, קמ"ד ע"ב). הראב"ד כותב, "ובזה האופן חייב להישמר מן המזונות והסמים הממיתים" (ספר האמונה הרמה, מאמר שני עיקר ו'). לדבריו, "צינים פחים", אינו אלא ביטוי לכל סוגי המזיקים שעלולים לבוא על האדם, מכוח מעשיו שאינם בידי שמיים, בניגוד לפגעים ונזקים שאינם תוצאה של מעשי האדם כי אם של כוחות הטבע.
להגדרות אלו השלכה מעשית בנושא ברכת "הגומל", שכן אם ניצל מפגע שאינו בידי שמיים, לא ראוי שיברך "הגומל לחייבים טובות", שהרי פשיעה היא מצידו (שו"ת ישכיל עבדי, או"ח ח"ב סי' ז'). לעומתו הרב עובדיה יוסף פסק ביחס לאדם שהזיק לעצמו שלא יברך ברכת "הגומל" (שו"ת יחווה דעת ח"ד סי' י"ד).
בעשרות השנים האחרונות, בכל המקרים שבהם העולם הכיר במועד בעובדה שמדובר במגיפה, והתגייס להתמודד איתה, ההתפשטות שלה ירדה. אין למומחים הסבר להיעלמותן של מגפות, כמו הסארס, כשם שאין הסבר ברור להופעתן, אבל ברור שהצעדים החריפים לבידוד, הסגרה וסניטציה מנעו ממנה להפוך למגיפה גדולה הרבה יותר, בידוד החולים והאזורים הנגועים הכרחיים.
בתלמוד מובא מעשה, שאל רבי יצחק את רב נחמן, מדוע לא בא מר לבית הכנסת להתפלל? אמר לו רב נחמן, לא חשתי בטוב. אמר לו ר' יצחק, היה לו למר לאסוף עשרה אנשים לביתו, ולהתפלל עמהם בציבור. אמר לו רב נחמן, טורח היה עלי לאסוף עשרה אנשים. אמר לו ר' יצחק היה לו למר להודיע לשליח הציבור שיודיע לו את הזמן שמתחילים להתפלל, זאת בשל מעלת התפילה בציבור, שאין הקב"ה מואס בתפילתם (ברכות דף ז' ע"ב).
רבי חיים פלאג'י בספרו 'רפואה וחיים' כותב, "הוי זהיר להרחיק עצמך ממי שהוא ניגף וממלבושיו ומשכונתו" (שם, פרק ה' אות נ"ד), ועוד כתב "וקודם צאתך מביתך תרחץ פניך וידיך בחומץ עם מי וורדים וכו' (שם באות ס'). וביחס לתפילה בציבור כתב בשם שו"ת הרשב"ש (סי' קצ"ה), "הבל תינוקות של בית רבן ותפילה בצבור בעשרה, הוא ענין גדול ותקנה לזמן מגפה" (שם אות מ"ח). על כן יש לבחון היטב את האפשרויות העומדות בפני הציבור. מחד גיסא, לשמור על התפילה בבית הכנסת, ומאידך גיסא, להקפיד באדיקות על הוראות משרד הבריאות והנחיות הרופאים.
וכפי שהתריע על כך הגאון רבי עקיבא איגר כשהשתוללה מגיפה בפוזנה לפני 190 שנה קבע הגאון כמה וכמה כללים למניעת התפשטות מחלת הכולרה ולבידוד האזורים הנגועים, הוא מינה ועד שיהיה אחראי על ההיגיינה במרחב הציבורי, ועל המודעות לה בקרב התושבים, בנוסף דאג הרב שהוועד יממן שירותי ניקיון לבתי העניים, והפיץ כרוזים הלכתיים בדבר החובה לשמור על הבריאות על ידי הרתחת מי השתייה ושמירה על ניקיון אישי.
וכך כותב הגאון רבי עקיבא איגר במכתב לרב קהילת פלעטשען "בעניין תפלה בבית הכנסת, לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כתות כתות ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים, ולומר אחר התפילה ערב ובוקר תהלים איזה מזמורים שיבחר ואחר כך הנוסח אל רחום שמך, ענינו, מי שענה, ויהי רצון אחר התהלים, ולהזכיר בתוכו גם על המלך ירום הודו, וזרעו ושריו, וכל שוכני ארצו, ולומר בבוקר ובערב פרשת התמיד בצבור, כל נוסח פרשת הקטורת". בהמשך מכתבו כותב "ולחוש שלא ידחקו אנשים יותר מט"ו לבא לבית הכנסת, ואפשר על ידי עמידת שומר מפאליציי שומר מהמשטרה, להשגיח בזה, שמאחר ויש כבר כפי המספר אל יניחו לאחר לבוא לשם עד אחר ישלימו הם, ואם יסרבו טוב להעביר לרשויות דפה, ובדאי תצליחו אם תזכירו את שמי שהזהרתי אתכם, שלא להיות קיבוץ גדול, בבית הכנסת במקום צר, ושיעצתי לכם הסדר הנ"ל, וגם האזהרה באמירת תהילים ולהתפלל על המלך ירום הודו" (חידושי הגרק"א במסכת נדרים דף ל"ט).
(ויקה"פ תשפ)
השפעת והשפעתה
השארת תגובה