רואים

העין- אחד החושים החשובים בעולם החי. הוא איבר המזהה גלי אור ומשמש על ידי כך לראיה. יותר משני מיליון חלקים מרכיבים את העין, המעבדת כ-36 אלף נתונים מידי שעה. מערכת הראייה היא המפותחת במערכות החושים. ראיה היא מושג סובייקטיבי. ראיית 6/6 אנו מייחסים לגודל של מספר מסוים שניתן לזהותו ממרחק 6 מטרים. במילים אחרות, הספרה העליונה – 6 – מסמלת את המרחק שאתה עומד מהלוח, והספרה התחתונה – מסמלת את השורה הקטנה ביותר שאתה מסוגל לקרוא. ראיית 6/12 פירושה שאדם רואה ממרחק 6 מטרים מה שאדם ממוצע רואה ממרחק 12 מטרים. כיצד מתייחסת ההלכה לראייה באמצעות משקפיים?
מצינו בפוסקים דיונים פרטניים על מקומם של המשקפיים ביחס להלכות שבהן ירידה בחדות הראייה פוסלת, דהיינו האם תיקון הראייה על ידי משקפיים מועיל להחשיב את המרכיב אותם כרואה היטב לצורך קיום אותה מצווה. מקור הדין מובא ביחס לראיית איסור דרך זכוכית "ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה, דכתיב ולא יראה בך ערות דבר, והא קא מתחזיא" (ברכות כ"ה ע"ב), ומכאן הוכיח אחד מגדולי הראשונים, שהרואה במוצאי שבת את שלהבת הנר דרך עששית (מנורת זכוכית), יכול לברך בורא מאורי האש (הרשב"א בחידושיו לברכות נ"ג ע"ב). בשו"ת הלכות קטנות הוכיח מכאן שמותר לברך ולקרות בספר תורה על ידי בתי עיניים (משקפים), שראיה דרך זכוכית ראיה מעלייתא היא (חלק א' סי' צ"ט).
גם בשו"ת שבות יעקב כתב, שדיין הרואה על ידי בתי עיניים (משקפיים) כשר לחליצה, וקרינן ביה לעיני הזקנים (חלק א' סימן קכ"ו), וכך מובא בשערי תשובה לעניין ברכת הלבנה "ונראה פשוט דמי שרואה על ידי בתי עיניים שהוא יכול לברך אפילו אם קמו עיניו מלראות בלא בתי עיניים…" (או"ח סי' תכ"ו).
בספר ערוך השולחן התיר להדליק החנוכייה כשהיא בתוך כלי העשוי מזכוכית ומקיים בכך פרסום הנס לרבים (או"ח סי' תרע"ג סעי' ד'). בהלכה, מברכים על ראיית דברים הגורמים להתרגשות מהמראה את ברכות הראייה. רוב ככל הפוסקים סבורים, שאין המשקפיים מהווים חציצה בראייה ביחס לאותן הלכות שמקיימים אותם בראייה. לפיכך נחשבת הראייה בעזרת המשקפיים כראייה גמורה לעניין קריאה התורה, קריאת המגילה, ראיית פני זקן לעניין קימה והידור, ראיית הלבנה, ראיית אש במוצאי שבת ובמוצאי יום-הכיפורים, וכל הברכות שעל ידי ראייה (שו"ת יחווה דעת ח"ד סי' י"ח אות י', ושו"ת יביע אומר חלק – או"ח ס'ן מ' אות ד').
אומנם ר' שלמה קלוגר ערער על שחיטתו של שוחט מבוגר המרכיב משקפיים ורצה לפסול השחיטה (שו"ת טוב טעם ודעת, תליתאה ס"ס פ"ה), אך הגאון המהרש"ם הביא דעתו וכתב: "שאם רואה על ידי בריל (משקפיים) בטוב, כמו שרואים בחוש בזמן הזה על ידי בתי עניים טובים, אין חשש בזה" וכמובן שעליו להקפיד שלא לשחוט ללא המשקפיים (דעת תורה סי' א' סק"ג). מוהל הזקוק למשקפיים, אם ראייתו תקינה בעזרת המשקפיים, יכול למול (ספר הברית סי' רס"ד אות ל"ב). הרב עובדיה יוסף פסק שמותר לבדוק החמץ עם משקפיים (שו"ת יביע אמר או"ח ח"ד סי' מ' אות ד').
(שלח תשעז)