אֵשֶׁת חַיִל – סוד הניצחון

דברים חשובים למדנו על עצמנו במלחמה האחרונה! מלחמה בשבע זירות בו-זמנית, שנמשכת יותר משנה, כמוה לא ידענו. בין היתר, למדנו על איכותן ותרומתן הייחודית של יחידות המילואים, שניצבות בקדמת חזית הלחימה. בלעדיהן, צה"ל אינו יכול להתמודד עם היקף משימותיו, להכריע ולנצח! מתחילת המלחמה, יחידות המילואים נקראו לשלוש ואף לארבע תקופות שירות ארוכות.

"גבורה" משמעה התמודדות עם קושי והתגברות עליו, ולא רק בשדה הקרב. שיעורי גבורה וחוסן רבים למדתי במלחמות ובפעילויות המבצעיות שבהן השתתפתי ממפקדיי ומרבותיי, יותר מהם מפקודיי ומתלמידיי, אך יותר מכולם – מגבורת נשות החיל שבבית, בעורף.

כאשר אנו מעלים על נס את תרומתם וגבורתם של המילואימניקים והלוחמים, חובה להזכיר את גבורת נשותיהם ונשות אנשי הקבע, שתומכות בבעליהן וגבורת אימהות הלוחמים. כאשר לוחמים נמצאים בפעילות מבצעית, יש דריכות והתרכזות במשימה, שמקטינות את הפחד והדאגה. לעומת זאת, מי שנמצא בבית, באי-ודאות ובציפייה דרוכה, מתמודד עם מתחים ועומס נפשי גבוהים.

נשות החיל נשארות תקופות ארוכות לבד עם הילדים, ובחלק מהמקרים אלו משפחות גדולות וברוכות  ילדים. הן נושאות את כל העומס של החזקת הבית, החינוך וגידול הילדים על כתפיהן. זהו אתגר כפול, כי גם הילדים מודאגים וזקוקים לחיזוק הרוח. חלקן מאזורים שבהם מדי פעם צריך לרוץ לבד עם הילדים על הידיים לממ"דים או למקלטים. ביניהן נשים בהיריון, ונשים שילדו כאשר הבעל בלחימה, והן לבד. נשים שבמקביל גם מחזיקות את המשק או את העסק המשפחתי. מעל לכל, גבורתן באה לידי ביטוי בהתמודדות מעוררת הערצה עם הדאגה לבני זוגן ועם החרדה שזר לא יבין; החשש מ'הדפיקה בדלת' והלילות ללא שינה.

צריך להוקיר את 'נשות החיל' החזקות, שאינן נשברות למרות הקושי ואינן משדרות מצוקה לבעליהן. אדרבא, הן תומכות בהם ומאפשרות להם להתרכז במשימה ובשליחות של הניצחון במלחמה. אלו הרואות בכך שותפות במשימה וגאות בכך. ה"יידישע מאמע" שהייתה ל"אשת חיל" – סוד הניצחון.

המלחמה גבתה מאיתנו קורבנות יקרים של גיבורים מופלאים בחייהם ובמותם. פעם אחר פעם יצאנו ללוותם בדרכם האחרונה. אל מול ארונותיהם הדוממים, האזנו להספדים של משפחותיהם הכואבות: של האבות והאימהות, נשות החללים, האחים, הבנים והבנות, הסבים והסבתות. שיעורים כואבים, מאלפים, מצמררים ומעצימים על גבורת בני המשפחות ששכלו את היקר להן מכל. מעמדים שחשפו בפני הציבור את הגיבורות הסמויות – את נשות החיל ששכלו את בעליהן, שעמדו כצוק איתן, חזקות, מחזקות, גאות בשליחות של בעליהן, מלאות אמונה ותקווה. זהו שיעור חי לכל עם ישראל, על איך הכאב הצורב מחשל את נשות החיל כברזל, ועד כמה כולנו צריכים להוקירן.

גבורת נשות החיל מלווה אותנו לאורך כל הדורות: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יא ב). וכן לעתיד: "ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור" (מדרש זוטא – רות ד).

בפרשיות הקרובות נלמד על אברהם אבינו, אבי האומה, ושרה אמנו, על יציאתם למסע הדורות של הקמת  עם ישראל בארץ ישראל, ועל התמודדותם עם הניסיונות והאתגרים. אמנם לפני הקלעים מתמקד הכתוב באברהם, אולם מאחורי הקלעים שרה מובילה את קבלת ההחלטות בצמתים הגורליים. אחת הדוגמאות לכך היא ההכרעה הגורלית במחלוקת כיצד יש להתנהל מול ישמעאל והגר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא, יב). "מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות" (תנחומא שמות א). במקום אחר הראינו שלאורך ההיסטוריה היהודית המשתקפת בתנ"ך, בכל צומתי הדרכים הגורליות לעתיד עם ישראל, ניצבה "אשת חיל" – דמות נשית שהשפיעה על ההכרעה הגורלית, גם אם היא נמצאה מאחורי הקלעים.

לפי חז"ל, הפרק "אשת חיל" (משלי לא) נאמר כהספד של אברהם על שרה (תנחומא חיי שרה ד). אנו נוהגים לזמר אותו לנשותינו מדי שבת (במדרש משלי הפרק הוא שיר הלל לכלל נשות התנ"ך). במלחמה מקבלים הפסוקים משמעות עוצמתית: "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וגו'. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר" (שם פס' יא). "בָּטַח – כשאין האיש בביתו יבטח בה שתשמור כל אשר בבית, ובמקום שהוא שם לא יחסר מלשלול שלל, כי לא יהיה נבהל וממהר לביתו מפחד חסרון מה בבית" (מצודות שם).

"אֵשֶׁת חַיִל", אשר "עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ", המלווה ותומכת בבניה ובבעלה היוצאים לקרב ההגנה על האומה, ובמיוחד זו שהשכול עלה בחלונה, ויקירה לא שב מהקרב ולא יוכל להתקיים בה: "קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ" או: "בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ" – היא סוד ניצחוננו, וכל האומה צריכה להוקירה ולומר לה: "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה", באמונה, בגבורה, בחוסן ובתקוה. ועל כך: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (שם).