הצטרפות להצלחה, לעוצמה ולגדולה

תוכנית טראמפ לפינוי אוכלוסיית עזה לצמיתות שהוצגה בשבוע שחלף, היא תפנית אסטרטגית מפתיעה וחסרת תקדים. יש המפקפקים בסיכויי מימושה, אולם עצם ההצהרה כשלעצמה היא כבר תפנית דרמטית. היא, לראשונה, פורצת את גבולות הדיון הדיכוטומי סביב פתרון הסכסוך המדמם, רב השנים, בין ישראל לעזה. ישנם כאלה שמנסים להציג אותה כקפריזית וכשליפה מהמותן, אולם מסביבתו של טראמפ דווח שהתוכנית נבחנה, נשקלה וגובשה כבר זמן רב. בדבריו בפומבי הזכיר טראמפ גם את מחויבותו למטרות המלחמה – להשמיד את ארגון חמאס הרצחני הצבאי והמדיני ולהשבת כל החטופים.
ניכר שחלק מהמדינות הנוגעות בדבר עדיין בהלם מהתוכנית. היא עשויה לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון ואת עתידה של מדינת ישראל – בעקבות סילוק מוקד טרור רצחני שאיים ופגע בתושביה משך שנים רבות. יש בה מסר הרתעתי גם לשאר האויבים הפוטנציאליים של מדינת ישראל: מי שפוגע במדינת ישראל ייפגע בצורה קשה ויאבד את אדמתו.
החשוב מבין הנימוקים שמנה טראמפ לקידום תוכניתו הוא ההרס חסר התקדים שיצר צה"ל בעזה במהלך המלחמה, שאינו מאפשר לאוכלוסייה להתקיים בה. צריך להזכיר שההרס והפגיעה בעשרות אלפי מחבלים, לא קרו מעצמם. הוא הושג בלחימה קשה ובגבורה של לוחמינו היקרים, שיצאו לקרב ומסרו את נפשם כדי להשמיד את חמאס, הצבאי והמדיני, ולגבות מחיר כבד ממי שביצע את הטבח הנורא בשמחת תורה.

טראמפ גם ציין את ההישגים המרשימים וההצלחה של צה"ל בשאר גזרות הלחימה. לנוכח המזכרת המקורית שקיבל, ביפר מוזהב עם ההודעה שגרמה להתפוצצותו בידי אלפי אנשי החיזבאללה, הוא שיבח את המבצע המוצלח באופן יוצא דופן. טראמפ הזכיר גם את הברית האסטרטגית המיוחדת בין ארה"ב וישראל, ואת המחויבות של ארה"ב לסייע לה. ברית שמבוססת על שותפות אינטרסים ועל תפיסות עולם שיש בהן מהמשותף. מי שהאזין למוזיקה שמעבר למילים שמע את ההערכה של טראמפ להצלחה הישראלית, לעוצמה ולגדולה – במלחמה ובכלל.
האמריקאים מעריצים עוצמה והצלחה ומזלזלים במפסידים. האתוס האמריקאי מבוסס במידה רבה על "החלום האמריקאי" – הרעיון שכל אדם יכול להצליח בכוחות עצמו אם יתאמץ מספיק. בתרבותם מספר פתגמים מפורסמים שמשקפים את הכמיהה להצטרף ולהיות שותפים להצלחה: "Jump on the bandwagon" (לקפוץ על העגלה המנצחת), או: "Ride the wave" (לרכב על הגל), וגם: "Go with the winner" (ללכת עם המנצח).
בפרשתנו מגיע יתרו אל משה למדבר: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ד' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וגו'. וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר וגו'" (שמות יח, א-ה). התורה תולה את הגעתו בשמועה שהגיעה לאוזניו, על הניסים יוצאי הדופן שקרו לעם ישראל ויציאת מצרים. חז"ל שאלו: "מה שמועה שמע ובא?" (מכילתא), כלומר: מה מבין הקורות את עם ישראל והצלחותיו גרם לו להגיע? וענו: "מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו. דברי ר' יהושע. וכו'. ר' אלעזר אומר: מתן תורה שמע ובא. וכו'. רבי אליעזר אומר: קריעת ים סוף שמע ובא" (שם). גרסת הגמרא מוסיפה שהניסים וההצלחות עליהם שמע יתרו גרמו לו לא רק להגיע לביקור, אלא גם להתגייר ולהצטרף לדת ישראל: "מה שמועה שמע ובא ונתגייר? וכו'" (זבחים קטז א). יתרו "כהן מדין" – "כומר היה" (במכילתא לדעת ר"י) לעבודה זרה, מה הביאו לעזוב את דתו וכבודו, להצטרף לעם ישראל ולעבודה לקב"ה? לא הוזכר שעבר תהליך ברור פילוסופי נוקב שהביא אותו למסקנה שהיהדות היא דת האמת, כאברהם אבינו (רמב"ם ע"ז א א) או כמלך כוזר (כוזרי תחילת מאמר א), אלא הניסים יוצאי הדופן שחולל הקב"ה לעם ישראל והביאו לידי ביטוי את גדולתו ועוצמתו, וגרמו לו לרצון פנימי אמיתי להצטרף, כגר צדק!
חז"ל ציינו שכך היה לאורך כל הדורות בעקבות גילוי ניסי הקב"ה והצלחותיו: "וישמע יתרו" הה"ד (ירמיה טז): "ד' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ", אמרו ישראל לקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו): "עזי וזמרת י-ה", הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך, וכו'. כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר (ש"א ב): "ויתן עוז למלכו", לא באת מלכת שבא ושבחה אותך וכו'. כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנא' (תהלים כט) "ד' עוז לעמו יתן", ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך?" (שמו"ר כז ד).
מאידך גיסא, לעתיד לבוא: "אין מקבלין גרים לימות המשיח" (יבמות כד ב), כשעם ישראל יזכה, בניסי שמיים, לגדולה לעוצמה ולהצלחה, יש חשש שהמבקשים להתגייר לא יהיו מונעים מהרצון לגרות אמת, אלא רק מרצון זר של הצטרפות להצלחה, לעוצמה ולגדולה.