הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)בריתות אסטרטגיות עם מדינות נוספות הן מרכיב חשוב במכלול של הביטחון הלאומי. הן נחוצות מאד בזירה הבינלאומית והדיפלומטית במיוחד בעידן הגלובליזם והצירים הבינלאומיים שהולכים ונוצרים, וכאשר יש צורך להתמודד עם אויבים במעגלים רחוקים יותר. במלחמה הזו הבריתות האסטרטגיות שכרתה מדינת ישראל הוכיחו את עצמן. הברית עם ארה"ב שהצילה אותנו ממחדל החוסר במלאים, החוסר בחימושים אמל"ח וציוד לחימה, והברית עם מדינות האזור ביירוט הטילים הבליסטיים והכטבמי"ם שנורו אל מדינת ישראל. מצד שני, הברית עם ארה"ב היתה 'חיבוק דב' ויצרה תלות מסויימת שהגבילה אותנו מלממש יעדים ולפעול למען אינטרסים אסטרטגיים שלנו בדרך להכרעת החמאס ולהשבת החטופים.
ישנו כלל ידוע ש"בין מדינות אין ידידות, יש שותפות אינטרסים". לאחרונה, כאשר היו ניגודי אינטרסים, בעיקר לקראת הבחירות בארה"ב, היו איומים וגם עוכבו משלוחים של נשק חיוני להמשך המערכה. ביום כיפור תשל"ד הם מנעו מאתנו לפתוח במתקפת מנע נגד הסורים והמצרים. זה עלה לנו באלפי הרוגים.
כמו כן יש להדגיש את ההבדל הגדול שבין ברית וידידות דיפלומטית רצויה, המושתתת על הדדיות, לבין יצירת תלות בבעל הברית והפיכה להיות מדינת חסות שלו, שהינה שלילית, ופוגעת בעצמאותנו.
אחד מאבני היסוד בתורת הביטחון שהתווה בן גוריון בראשיתה של המדינה, הוא שדרושה לה עצמאות אסטרטגית וחימושית: "מן ההכרח שנדע ונכיר, כי בקיוּם ביטחוננוּ אנוּ חייבים להישען אך ורק על עצמנוּ" (בן גוריון תשי"א). חובה לוודא שאל מול תרחישי הייחוס של האיומים הביטחוניים עלינו, יש בכוחנו לתת את המענה המלא, מבלי שנזדקק לעזרתם של אחרים. אנו צריכים להיות מסוגלים לספק לצה"ל את האמל"ח שהוא זקוק לו, ושיש פסי ייצור מתאימים שיגבירו את התפוקה בשעת חרום, צה"ל צריך לבנות סד"כ וכוח אדם ומספר אוגדות התקפיות מספיקות, בכשירות גבוהה, שמסוגלות לתת מענה, ולהחזיק מלאים וחלפים שיספיקו לו למשך זמן הלחימה שלקראתו הוא מתכונן.
לצערנו, זאת לא היתה תמונת המצב בתחילת המלחמה. במשך שנים רבות יצרנו תלות בכספי הסיוע האמריקאי, על חשבון ניוון הייצור המקומי העצמאי של חלק מאמצעי הלחימה והחימושים ויצירת תלות. לפי פרסומים שונים הרשינו לעצמנו לצמצם את המלאים הנחוצים למלחמה ארוכה, כי הסתמכנו על כך שבשעת אמת נקבל סיוע מארה"ב, בדומה לרכבת האווירית של אספקת אמל"ח חיוני במלחמת יוה"כ. עפ"י מה שפורסם, נעשים מהלכים מיידיים לשנות את המצב מעתה ואילך, כדי ליצור עצמאות אסטרטגית וחימושית. אם נזדקק לחימוש ולאמל"ח שלא נוכל לייצר בעצמנו, עדיף לקנות אותו ולא לקבל במתנה.
לפני מספר ימים פורסם כי "ביום הראשון לכהונת טראמפ, מיד לאחר הטקס בגבעת הקפיטול, יסיר טראמפ כל עיכוב או אמברגו על סיוע צבאי ואספקת נשק לישראל". זו בהחלט בשורה טובה, אולם אסור שהיא תגרום לנו לוותר על העצמאות האסטרטגית והחימושית. תקופת ממשל טראמפ תהיה תקופת מבחן האם הפנמנו את הלקחים של ערב המלחמה האחרונה ונמשיך לפעול ליצירת עצמאות אסטרטגית וחימושית.
אברהם אבינו היה אסטרטג בעל ראיה ארוכת טווח. הוא כרת בבאר שבע ברית אסטרטגית עם אבימלך, לדורות רבים קדימה (בראשית כא כב-לא), להבטחת ביטחונם ומעמדם של הדורות הבאים ולשם ביסוס היאחזותם בארץ ישראל.
מתוך ראיה זו אסטרטגית זו אברהם לא רצה לקבל את מערת המכפלה ואת שדה חברון במתנה, אלא לקנות אותה בכסף מלא: "בהא שלא רצה אברהם אבינו עליו השלום לקחת מערת המכפלה מיד עפרון במתנה, וטרח להשתדל שימכרנו בכסף מלא נראה לבאר כמה טעמים. וכו'. הרביעי – כי כשמקבלים טובה מאחד, נעשים לו בעל חוב, וצריכים לפרוע לו יותר ויותר ממה שנהנה ממנו. וכדאמרינן (בבר"ר פר' לח ג): 'אם קידמך חברך בעדשים קדמנו [אתה] בבשר. למה? שהוא גמל עליך תחילה! ואם הנותן הראשון הוא איש רע, יתבע אח"כ תשלום גדול ויכול לגרום לצרות כל הזמן לדרוש ולחזור ולדרוש ללא הפסקה, וכו', וכל שכן שאין להשתעבד השתעבדות שאין לה קצבה, וכל שכן לאיש רע, וכו'" (הסטייפלער, ברכת פרץ חיי שרה).
נאמר: "שונא מתנות יחיה" (משלי טו כז), כי הוא לא פתח תלות בנותן המתנות. "אין ארוחות חינם". בין נותן המתנה למקבל מתפתח מאזן של מחוייבות ולעיתים גם תלות שמצמצמים את עצמאותו של המקבל. המתנה אמנם עוברת לרשותו של המקבל אבל מידה מסויימת של שייכות ומחוייבות לנותן עדיין נותרת.
הקניין של חברון ומערת המכפלה הינו הקניין הראשון של אברהם בארץ ישראל. מכאן חשיבותו האסטרטגית והריבונית לדורות. לא בכדי כל האבות קבעו את מקום מושבם בחברון. חברון גם היתה היעד הראשון של המרגלים במסעם בארץ. בחברון ייסד דוד המלך את מלכות ישראל הריבונית. על כן ביקש אברהם לקנותו בכסף מלא ולא לקבלו במתנה, רק כך המקום יהיה שייך לעם ישראל באופן בלעדי ללא שיוותר בו שמץ של שייכות ותלות מצד עפרון והחיתים, בהווה ולעתיד. לא בכדי היא אחת מ"שלושה מקומות [ש]אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, וכו'" (בר"ר עט ז).
