ד"ר אליעזר היון, חבר בתנועת 'הנתיב השלישי'
אולי הדבר יישמע מעט יומרני, אבל מישהו צריך לקחת אחריות על היהדות במדינת ישראל. ואחריות הזו, המשליכה על ההתנהלות היומיומית שלנו כעם, כחברה וכמדינה, אינה מוטלת בהכרח רק לפתחם של גדולי הרבנים, אנשי ההגות והפוליטיקאים. היא מוטלת עלינו, והיא עשויה לצמוח מלמטה, כפי שאנו, בתנועת 'הנתיב השלישי – תורה עם דרך ארץ', חולמים.
הקב"ה מתייחס לאברהם אבינו כסוג של שותף: "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?" [בראשית יח, יז-יט]. אברהם אבינו, אומר הרב זקס, 'משותף' על ידי הקדוש ברוך בהחלטותיו הרות הגורל ביחס לאנושות, בשל היותו דמות במעמד מחייב, אחראי. במה באה לידי ביטוי אחריותו של האב הראשון של האומה היהודית? אינטגרציה בין שני אלמנטים מרכזיים: "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…". זו הסיבה שאברהם אבינו מתחנן בפני הקב"ה על אנשי סדום, אף שהיו רעים וחטאים מאוד לה' ולאדם. זה בפשטות, מה שנדרש ממנו כאבי האומה, וכבן הנבחר של האלוקים שיודע כי הוא יהיה 'גוי גדול' בו יתברכו כל גויי הארץ.
מדינת ישראל סובלת מחלל משמעותי בסוגיה זו של 'אחריות יהודית'. חלל כזה לא נשאר בוואקום. קבוצות דתיות שונות מבקשות לקבוע כי הן יודעות מהי היהדות, ובעיקר רואות עצמן כמייצגות בלעדיות שלה וכאחראיות עליה. כך הקבוצה החרדית, המשוכנעת כי יהדות פירושה התבדלות, התכנסות, ריחוק מעולם המעשה, או בתרגום אופרטיבי: התנגדות לשירות צבאי גם של צעירים שאינם לומדים, שלילת לימודי הליבה, האקדמיה והתעסוקה האיכותית. מן העבר השני, קבוצה דתית לאומית רדיקלית המשוכנעת כי היא פיצחה את הקוד היהודי הנסתר, ורכיביו עשויים לכלול הקצנה הלכתית, יחס בלתי הולם לנשים וללהט"בים, שיתוף פעולה עם הבדלנות החרדית והסתייגות מתחומי דעת ועיסוק שונים.
אבל היהדות אינה כזו. בדיוק כמו שמצופה מאברהם אבינו לדאוג לכלל העולם, כולל ה'אחרים', כך מצופה מאיתנו ההולכים בדרכיו. היהדות אינה רק של הישיבות החרדיות, וגם לא של נוער הגבעות. היא מבקשת לשרטט מפה שתאפשר לנו לחיות בעולם הזה הכולל את הוויותיו ומרכיביו, ביניהם שטחי המדע, האומנות, התרבות והסוציאליזציה, כמו שכתב הרש"ר הירש – אבי רעיון 'תורה עם דרך ארץ'.
שמה של התנועה החדשה, 'הנתיב השלישי – תורה עם דרך ארץ', מקפל בתוכו את רעיון האחריות היהודית. נקודת המוצא שלנו היא יהודית, תורנית, הלכתית, אבל המטרייה שהיא יוצרת חייבת לכסות את כלל החיים שלנו. התנועה נמצאת בראשית דרכה ומציעה להצטרף לבשורה. המסר: מוכרחים לקחת אחריות על החיים היהודיים שלנו. אם אתם לא תיקחו, יהיו אחרים שייקחו, ולא תמיד למחוזות חיוביים.