הכנה למצווה והרהורים לדורנו
הרב משה צבי וקסלר
ראש ישיבת בני עקיבא קריית הרצוג, בני ברק
מסופר על אחד מגדולי האדמו"רים במזרח אירופה, שהוזמן להיות סנדק בברית מילה של אחד מחסידיו שהיה גביר גדול. אותו חסיד הזמין גם את רב הקהילה שהיה ידוע כמתנגד גדול לחסידות. הציבור חיכה לסנדק ולאחר שעה ארוכה הגיע האדמו"ר ושימש כסנדק בברית המילה. בסעודת המצווה, שאל המרא-דאתרא את האדמו"ר מדוע איחר לברית, והרי נאמר "וישכם אברהם בבוקר" ולומדים חז"ל ש'זריזים מקדימים למצוות'? – השיב האדמו"ר, שאמנם כתוב "וישכם אברהם בבוקר", אך לא נאמר כמה זמן לקח לאברהם להתכונן למצווה ולקיים את 'ויחבוש את חמורו'…
מסיפור חסידי זה ניתן ללמוד רעיון עמוק על חשיבות ההכנה לקראת קיום מצווה. יש אף הטוענים, שחשיבות ההכנה עולה אפילו על עצם קיום המצווה עצמה.
רעיון זה של חשיבות ההכנה למצווה מצינו בפרשתנו – "וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה' אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ". יש לשאול, מדוע מוזכרת ההליכה יחד עם העשייה, לכאורה היה מספיק שיהיה כתוב 'ויעשו בני ישראל'? לומד מכך רש"י – "אף ההליכה מנה הכתוב, ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה". שואל הנצי"ב מוולוז'ין בספרו 'העמק דבר', מדוע במצוות אכילת הפסח בהמשך הפרשה כתוב רק 'ויעשו' ולא 'וילכו ויעשו'? ומשיב, שעל שחיטת 'פסח-מצרים' נצטווינו ארבעה ימים קודם, בעשור לחודש, וזאת משום שהתורה עצמה צוותה להכין את הקורבן קודם שחיטתו ובכך לימדה אותנו את חשיבות ההכנה למצוות שחיטת קרבן פסח. ולכן, קיבלו גם שכר על ההליכה, מה שאין כן לגבי אכילת הפסח, שהתורה עצמה לא ציותה על הכנה לפני אכילת המצווה. ומוסיף הנצי"ב, שההכנה הכתובה בתורה גדולה בערכה ונחשבת כמצווה ממש יותר מזו שאינה כתובה, אעפ"כ למדנו מכך את חשיבות ההכנה למצווה באופן כללי.
בעל ה"אמרי אמת" טוען שהכנת המצווה גדולה אפילו מהמצווה עצמה. הוא לומד זאת מכך שהלויים, שתפקידם התבטא רק בהכנה לעבודת המקדש, היו צריכים ללמוד חמש שנים כהכנה לפני שנכנסו לעבודתם ואילו הכוהנים שעסקו בעבודה עצמה לא היו צריכים כל כך הכנה. אנו רואים גם בשמחת בית השואבה, שאע"פ שהמצווה היא 'ניסוך המים', חכמים עשו ענין גדול ושמחה גדולה מהכנת המצווה שהיא שאיבת המים.
רבי אליעזר פאפו בספרו 'פלא יועץ' ממליץ לבטא בשפתיים לפני כל מעשה מצווה, כדי לעשות הכנה ראויה למעשה המצווה, כגון: "קודם האכילה יאמר 'הריני בא לאכול ולשתות כדי שיהא גופי בריא וחזק לעבודת השם יתברך'…".
ההכנה למצוות כוללת גם את לימודה והבנתה היטב טרם קיומה. אצל הדור הצעיר שלנו אנו מתרשמים, שהם מבקשים לקיים את המצוות לא כ'מצוות אנשים מלומדה'. לעתים עלולים מחנכי הדור, שחלקם מאמינים ב'נעשה ונשמע' לכתחילה, לחשוש מהחקירות האמוניות וההלכתיות שהנוער מציף ושואל, ספק מהרהר-ספק מערער. עלינו להבין, שחשוב במיוחד לנוער, לעשות את המצוות מתוך הבנה שלמה ולא 'כי ככה אמרו לעשות', ולזה ודאי יש חשיבות להכנה בלימוד, במחשבה וביישוב הדעת לפני מעשה המצווה. נתפלל אי"ה, שנזכה כולנו להתכונן כראוי לפני קיום המצוות מתוך אהבת תורה ויראת שמים, כאותם 'חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת ומתפללים' ותפילתם בוודאי בקעה רקיעים.
(בא תשעח)
