תשובה ובחירה

בפרשתנו חושף הקב"ה בפני משה רבנו תחזית קודרת באשר לצפוי לעם ישראל אחרי מותו. היא כוללת כשלונות וחטאים חמורים שעלולים להביא על העם עונשים קשים. הסבל שגורמות הצרות אמור לעורר לחשיבה ולחשבון נפש, שהן איתות אלוקי כתוצאה מהחטאים וכי יש להתעורר לתיקון ולתשובה. בהמשך לתחזית הקודרת, עלולים ישראל לשגות בפרשנותם לצרות: "ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" (שם), וכתוצאה מכך לא לבחור בדרך התשובה, כמתבקש: "… בשביל שסילק שכינתו מתוכנו היו אלה לנו. ובחשבם זה לא יפנו להתפלל ולא לשוב בתשובה" (ספורנו שם). סוג של מילכוד תודעתי שאינו מאפשר חזרה  בתשובה, בטח לא תשובה שלמה מתוך בחירה אמתית. תשובה ובחירה הם שני צדדים של אותה מטבע. איכות התשובה  תלויה באופן הדוק באיכות הבחירה, הרצון והכנות שמחוללים אותה.

אנו מקובלים מבית מדרשו של מרן הרב קוק זצ"ל שיש שני סוגים של תשובה. תשובה לאחר חטא, לאחר שאדם עבר עבירה, ו'תשובה עליונה' שהיא בבחינת תיקון המצב הקיים והעלאתו למדרגה גבוהה יותר גם ללא שנעברה עבירה כלשהי: "התשובה העליונה באה מהברקה של הטוב הכללי, של הטוב הא-להי השורה בעולמות כולם, אור חי העולמים. נשמת כל האצילית מצטיירת לפנינו בהודה וקדושתה, כמה שהלב יכול לספוג. והלא באמת הכל הוא טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלא הוא בא מהתאמתנו אל הכל, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלא נחשב. ומתוך הכרה זו, שהיא הכרה א-להית באמת, באה תשובה מאהבה בחיי הפרט ובחיי הכלל". (אורות התשובה פרק ב). גם סוג זה תשובה תלוי בבחירה וברצון גדול ואידיאליסטי לתקן ולפעול להעלאת העולם למצבו האידיאלי. ככל שהבחירה והרצון יבואו מתוך עוצמה גדולה יותר, כך תגדל עוצמת התיקון שינבע ממנה.

כשם שמעשה התשובה תלוי בבחירת האדם, כך עצם קיומה של אפשרות התשובה בעולם תלוי בקיומה של בחירה חופשית; ביכולת המוחלטת של האדם לשלוט בהחלטותיו. ללא קיומה של בחירה חופשית אין בעולם מושג של 'חטא' אין 'עונש' ואין 'תשובה'. התלות ביניהם התבארה בהרחבה במשנתו של הרמב"ם. זו הסיבה מדוע בחר הרמב"ם לבאר את סוגיות הבחירה החופשית בי"ד החזקה ב'הלכות תשובה' דווקא (ולא ב'הלכות דעות'): "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו וכו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו 'נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו". אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים, היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך 'הטיבו דרכיכם' ואל תלכו אחרי רשעכם, והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו, ומה מקום היה לכל התורה כולה?! ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק?! 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט'?!" (הלכות תשובה פרק ה א-ד).

שנזכה לשוב בתשובה שלימה, מתוך רצון ואהבה.

(נצבים תשע"ט)