
לו הייתם שואלים אותי לפני עשור איך ייראו החיים שלי היום, הייתי מציירת לכם תמונה די קלאסית של בית חמים, בן זוג אוהב וילדים מתרוצצים מסביב. אבל המציאות, כמו המציאות, אוהבת לעשות לפעמים חישוב מסלול מחדש. היא הובילה אותי למסלול של רווקות ארוכה, מסלול שיש בו המון אתגרים אבל גם לא מעט מתנות יפות. בתוך המסע הזה גיליתי דברים שמחזיקים אותי, מחזקים אותי ובעיקר גיליתי את עצמי. הנה כמה דברים שלדעתי כדאי לאמץ בתקופה הזו, במיוחד בזמנים שאין אפילו דייט באופק.
- ללמוד לאהוב את הלבד: ללמוד לשהות בו ולא לפחד ממנו. הלבד הוא הזדמנות ללמוד מי אנחנו ומה אנחנו באמת רוצים מעצמנו ומהחיים. אישית, כמה שלפעמים זה נראה קשה, למדתי להנות מזמן איכות עם עצמי – אם זה ספר טוב, לצייר, לבשל, לעשות הליכות עם מוזיקה טובה. או אפילו סתם לשבת מול הים ולנשום עמוק.
- להיות טובה לעצמך: לפעמים קל ליפול למקום ביקורתי כלפי עצמך. זה הזמן להתייחס לעצמי כמו שהיית רוצה שבן הזוג שלי יתייחס אליי – בכבוד, אהבה, אכפתיות וכן, לפעמים גם בחמלה.
- ליצור לעצמי חיים מלאים ועשירים: תמיד חלמתי על מסלול מקצועי מעניין, על תחביבים מגוונים ועל חברויות טובות. כשהבנתי שאני יכולה ליצור את כל זה גם בלי תלות בזוגיות, דברים התחילו לקרות. אני מבשלת מתכונים חדשים, מציירת בלי סוף, ומשתפת את המסע שלי בכתיבה – וככה גיליתי שאפשר להרגיש שלמה גם לבד.
- לזכור שזה זמני: רווקות היא שלב, לא סטטוס קבוע. זה מסע שבו אני צומחת ומתעצבת, כדי להיות מוכנה לזוגיות שאני באמת ראויה לה. הידיעה הזו נותנת לי כוח – כי אני יודעת שיש מישהו, אי שם, שמחפש בדיוק אותי.
- נוכחות: הדבר הכי גדול שלמדתי הוא פשוט להיות נוכחת. לא לדאוג כל הזמן על מה שאין, אלא להודות על מה שיש. אני מודה שאני נופלת בזה לא מעט, אבל למרות כל הכאב יש לי חיים יפים, יש לי אמונה חזקה, ויש לי דרך שאני גאה בה.
בסופו של דבר, להיות רווקה זה לא עונש משמיים. למרות שלפעמים זה מרגיש ככה, שיש המון ימים קשים של בדידות בלתי נסבלת, שיש פרידות כואבות כמעט כמו מוות, שיש השפלות – זה פרק חשוב ומיוחד, פרק שבו אני כותבת את הסיפור שלי במלואו. והסיפור הזה, אני יודעת, עוד יוביל לסוף טוב לכולנו, עם זוגיות או בלעדיה.
