השבוע חזרה לחיינו התוכנית האהובה – "חתונה ממבט ראשון", חתונמי בלע"ז. בתכל'ס, אני מכירה כמה חסידויות שהמציאות שלהם לא רחוקה כל כך מהסדר של התוכנית הזו (מזל שיש את הפרט הקטן והשולי הזה שחז"לינו קבעו שאסור לקדש אישה עד שיראנה). עדיין, החיבור הזה בין שני אנשים זרים לחלוטין שנפגשים לראשונה תחת חופה, מעלה המון שאלות על המהות של עולם הדייטינג.
התוכנית מחזירה אותי לימים שאולי חלק מכם לא מכירים או מעדיפים לשכוח – הימים שבהם לא היו מציגים ומחליפים תמונות לפני הדייט. הרי אצלנו, אי שם במציאות, לא כל הבחורות הן הכלאה של אנג'לינה ג'ולי עם שירלי בוגנים, ובטח שהן לא מגיעות לדייט ראשון בשמלה שהותאמה למידותיהן, פלוס צוות איפור ושיער צמוד.

בשבילי הימים האלה היו סיוט מתמשך, כי אדם שלא ראה אותך קודם ורק שמע את הקול שלך יכול לטייל יותר מדי במחוזות הדמיון והפנטזיה של עצמו, מה שגורם לאכזבה להיות קשה יותר, וזה נכון לשני הצדדים. לצערי, האכזבה הזו גורמת לאנשים להיות לא נחמדים, שלא לומר רעים ומרושעים סטייל סרח מהמומינים ומה שנקרא, השאר היסטוריה. וטוב שכך.
לכן, עם כל כמה שזו שנאת חיי שמבקשים ממני "אפשר תמונה של כולך", כדי לוודא אם אני שמנה (כן, אני יודעת שזו המטרה של הבקשה הזו), אני מעדיפה שהצד השני יכוונן את עצמו לפני שאנחנו נפגשים כדי שיהיה מציאותי, ושגם אני אוכל לדעת עם מי יש לי עסק, וגם כדי לחסוך מעצמנו עלבונות ואכזבה. מניסיוני, לגבר לוקח בדיוק 30 שניות כדי להחליט אם הוא בקטע שלך או לא כי ההחלטה הזו מאוד מבוססת מראה, ואם זה לא מתאים לכתחילה, חבל לשנינו לבזבז זמן ומאמץ. בכל זאת, לא כולנו באים לדייט עם חולצת סוף מסלול גזורה וסנדלי שורש.
בסופו של דבר, בחיים האמיתיים, אין צוות שמלווה אותך 24/7, אין איפור שיער וסטייליסט, אין הפקה שתסדר את המצלמות. יש רק את עצמך, האיש מולך שהגיע לדייט, והבחירה היומיומית שלך להשקיע ברצון לזוגיות ומשפחה. גם אתה, שחושב שאתה גבר-גבר מושלם, אין לך צוות יח"צ, סטייל, ארגון דייטים וחטיפי חלבון בחינם. זה רק אתה והיא. אז תוודאו ששניכם מכווננים למציאות ולמטרה שלשמה התכנסתם.
