אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])לאחר מאות שנות עבדות, טלטלות ותלאות, ימים קשים ונסיונות מרים, זוכה סוף סוף העם היהודי הצעיר לצאת מעבדות לחירות, ולאחר שבעה שבועות להגיע אל מעמד הר סיני וקבלת התורה.
בשלב הזה של התגבשות העם וזהותו, מגיע אל המדבר ממדין הרחוקה יתרו כהן מדין חותן משה. לאחר החיבוקים והנשיקות, מספר משה לחותנו את כל מה שעבר על העם הזה בשנים שחלפו: "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה'".
מעניין לראות שמשה בוחר במילה 'תְּלָאָה' כדי לתאר את מה שעבר על העם במצרים, בדרך, ברעב ובצמא ובמלחמת עמלק.
תגובתו של יתרו ראויה להתבוננות ולעיון, כי יתרו נותן כאן שיעור לא רק למשה ולעמו, אלא שיעור לדורות עולם כיצד להסתכל על המציאות, כיצד לראות את חצי הכוס המלאה, וכיצד גם בלילות החשוכים של הלילה תמיד יהיה כוכב שיאיר, גם אם הוא קטן עדיין בשלב הזה. וכך מגיב יתרו על סיפורי התלאות של משה ועמו: "וַיִּחַדְּ [=וישמח, מלשון חדוה] יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם".
ומכאן, בפרץ של התלהבות והכרת הטוב ממשיך יתרו, כהן מדין, זה שלא גדל בערוגות העם היהודי ובבתי המדרש שלו ואומר: "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם".
יתרו שמע את דברי משה חתנו שדיבר על הקשיים והתלאות, ובהחלט הבין את הקשיים, הנסיונות והאתגרים שהעם ניצב מולם, אבל יתרו ביקש לתת למשה ולעם דרך נוספת להסתכל על הדברים, ולכוון את הראייה שלהם להכרת הטוב, ולראייה כיצד דווקא מתוך התלאות הללו קם עם, ויודע לצמוח מתוך התלאות והקשיים.
במילים שלנו אומר יתרו למשה ולפרעה- כל התלאות שעברו עליכם בהחלט יכולים לגרום לכם להתמסכן ולהתקרבן, אבל אני מציע לכם לנסות לשים משקפיים אחרים שיעזרו לכם להתבונן על המציאות. משקפיים דרכם רואים את הניסים, את חצי הכוס המלאה, את ההצלה, את כל הטובה שצמחה דווקא מתוך הימים והלילות החשוכים, כשהיה נראה שאין שום מוצא מבית העבדים הזה במצרים.
יתרו שומע את כל אשר קרה -ושמח, ומנסה ללמד את העם לשמוח עם מה שיש ולא ליפול ולהתעצב על מה שאין.
ראויים דבריו של יתרו, דווקא זה שבא מרחוק ומתבונן על הדברים ממרחק, ליפול על אוזניים קשובות לא רק של עם העבדים שזה עתה יצאו לחירות הניצבים לפני אלפי שנים למרגלות הר סיני, אלא גם על אוזנינו שלנו בעת הזו.
עם כל התלאות והטלטלות- לשמוח ולהודות על הטוב והחסד. עדיפים קשיי המדבר על עבדות מצרים. עדיפים האתגרים בארץ ישראל על החיים בגלות וגלי הניכור והשנאה המתפרצים שבה.
טוב וראוי ונכון להודות על היש. וב"ה יש.
