מערכת שבתוןעו"ד צבי ארנברג, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג"
השבת היהודית תמיד עמוסה במנהגים, אך נדמה כי בשבת זו תהיה בימת בית הכנסת עמוסה במיוחד בזמן הקריאה בתורה. לקריאת התורה נוציא השבת שלושה ספרי תורה. בספר הראשון נקרא לשישה עולים את פרשת השבוע – תרומה; בספר השני נקרא לעולה השביעי את הקריאה לר"ח; ובספר השלישי נקרא למפטיר את פרשת שקלים. להפטרה נקרא את הפטרת פרשת שקלים מספר מלכים ב'.
מנהג בני עדות המזרח לציין בעת פתיחת ההיכל את האירוע המיוחד של הוצאת שלושה ספרי תורה באמירת פסוקים מהנביאים (ירמיהו, דניאל) המאדירים את מלכות ה'. סדר הקריאה בשבת זו נקבע על פי הכלל "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם". הכלל נקבע במסכת זבחים (פט.) והוא נלמד מקורבן התמיד שקרב לפני כל קורבן אחר. לכאורה, לפי הכלל הזה היינו צריכים לקרוא את ההפטרה של שבת ראש חודש ("השמים כסאי", ישעיהו סו), שכן היא תדירה מכל ההפטרות ובוודאי מהפטרת שקלים. מדוע בכל זאת קוראים את הפטרת שקלים?
מסביר זאת התוספות במסכת שבת (כג:) בכך שהכלל "תדיר קודם" קובע רק קדימות במצב בו עומדות לפנינו שתי מצוות או שני חיובים, ואנו נדרשים להחליט את מי להקדים. אולם, אם ניתן לקיים רק אחת, ישנם כללים אחרים הקובעים איזו מצווה נקיים. בשבת זו נקרא את הפטרת שקלים (מלכים ב' יא) לפי הכלל "מפטיר במאי דסליק מיניה" – מפטירים באותו עניין של הקריאה האחרונה בספר תורה, והיא כאמור הפטרת שקלים.
עוד נושא אליו ראוי לשים לב הוא חצי הקדיש הנאמר לאחר קריאת התורה. אמירת הקדיש לאחר הקריאה נתקנה בתקופת הגאונים. הר"י מיגש מציין בשו"ת שלו (סימן פ"ט) כי הטעם לאמירתו הוא כדי להבדיל בין קריאת התורה לקריאה בנביא, ועל כן בעבר לא נאמר הקדיש בימי שני וחמישי כי אין בהם הפטרה. אמירתו בשני וחמישי הונהגה בזמן מאוחר יותר בגלל הנוהג של אמירת קדיש לאחר קריאת פסוקים (שערי אפרים ז' לח). טעם נוסף לקדיש זה הוא לעילוי נשמת המתים, ולכן אם העולה האחרון לתורה הינו אָבֵל, מכבדים אותו באמירת הקדיש.
גבאים, שימו לב: הקדיש נאמר לאחר שנשלם מניין העולים לתורה (המפטיר הוא תוספת ואינו נחשב ממניין הקרואים). למנהג האשכנזים אומרים קדיש רק פעם אחת, ועל כן בשבת זו הוא ייאמר לאחר הקריאה בספר השני אליו עלה העולה השביעי. למנהג עדות המזרח ייאמר הקדיש פעמיים, לאחר השלמת מניין הקרואים וגם לאחר המפטיר.
לפני אמירת הקדיש מביאים את הספר השלישי אל הבימה, כדי שהקדיש יחול גם עליו וכן כדי שלא יסיח הציבור דעתו מן הקריאה. אולם, את הספר הראשון שכבר ירד מן הבימה לאחר הקריאה בו, אין מחזירים אל הבימה (יש אחרונים שחלקו על כך, אך זהו מנהג הרוב).
Alminhag@walla.co.il
