הרב ארי לנדא
במסגרת כלי המשכן המתוארים בפרשה , משה צווה על עשיית המנורה. ציווי זה מורכב מפרטים רבים וחלקם מורכבים מאד בעשייה כפי שנכתב (שמות פרק כה) " (לא) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: (לב) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי:". כדאי לשים לב לנקודות הייחודיות במנורה. ראשית, כולה זהב טהור. שנית, יש לעשותה מקשה ז"א מגוש אחד ולא לחברה חלקים, וזו דרישה טכנית מאד לא פשוטה. מעבר לכל כמובן הפירוט הגדול של ששת הקנים וכפתוריהם ופרחיהם וכו'. חלק מהפרשנים ניסו לתת לעניינים אלו פירושים משליים הקשורים במהות המנורה ובמטרת בנייתה.
לדוגמא אברבנאל מסביר "אמנם כפי הרמז התורני היתה המנורה רמז לחכמה העיונית ולכן היו בה שבעה קנים ושבעה נרות לרמז לשבע חכמות…והיות המנורה מקשה אחת היה רמז על התאחדות החכמות". ע"פ פירושו של אברבנאל המנורה רומזת לדעת ה'. שבעת הקנים רומזים לחוכמות השונות בעולם אך עצם עשייתה כמקשה מראה כי למעשה כל החוכמות יונקות ממקור אחד – אלוקי. הרש"ר הירש מרחיב רעיון זה "המנורה היתה הכלי היחיד שכולו מתכת, כולו זהב, .. חומר המייצג את תכונת החוזק, ההתמדה, .. החומר והצורה של המנורה מייצגים אפוא ביחד את השתלמותו והתפתחותו של היסוד האיתן והמתמיד שאינו משתנה לעולם. …. ושצורתה מעידה עליה, שדוקא במקדש ה', על – ידי רוח תורת ה', תבוא התכונה הזאת לידי פריחה והשתלמות. שום דבר באדם אינו איתן, בלתי – משתנה ונצחי – פרט ליסוד האלוהי שבו, יסוד המודע לנו על – ידי הכרת האמת ורציית הטוב." עצם עשייתה מזהב בא לבטא כי כמו שהזהב היא מתכת אצילית שאינה משתנה, אינה נרקבת, ואינה מעלה עובש או חלודה. כך החכמה האלוקית אין בה שינוי כלל ואינה משתנה עם חליפות הזמנים. ממשיך הרש"ר הירש ואומר "עתה נתבונן בחלקי המנורה…שבעת הנרות, והם מבטאים את הרעיון, שהרוח המטופח כאן אינו מצומצם בחד-צדדיות – לתאור זה יתאים נר אחד, אלא הרוח הזה מתגלה בריבוי צדדים וגוונים … ואין זאת רב – גווניות סתם, אלא מלוא כל הפעילות האנושית בתחום ההכרה השכלית והרצייה המוסרית. …אל תכונה זו של ריבוי צדדים וגוונים מצטרפת תכונת האחדות ההרמונית. רואים אנו את הנר האמצעי, המאיר כלפי מעלה או כלפי קודש – הקדשים, ומשני צדיו, מימין ומשמאל, פונים הנרות אל הנר האמצעי הזה, שלושה הנרות שבימין פונים שמאלה, ושלושה הנרות שבשמאל פונים ימינה, וכולם מאירים אפוא אל עבר הנר האמצעי, ובכיוונו מתאחדים כל שבעת הנרות. הרי שהנר האמצעי הזה הוא תכלית שאיפתם של כל נרות המנורה" ששת קני המנורה השונים אשר גם כל שלושה פונים לצד אחר מראים את מגוון הדעות בחברה האנושית אשר גם שואף למגמות וכיוונים שונים. אך מגוון זה הוא לטובת האנושות, בתנאי שכל הקנים פונים לקנה האמצעי והוא כידוע פונה לקודש הקודשים, ז"א כל מגוון הדעות מכוון למטרה העליונה "בכל דרכך דעהו". יתכן כי עשייתה מיקשה גם כאן יביע כי כל מגוון הדעות בעומק יונקות מאותו רעיון רק שדעותיהם השונות של בני אדם "מפרקות" את דעת ה' למגוון דעות כמו אור לבן העובר במנסרה. יתכן בחיבור הדעות הללו ניתן לפרש כי עשיית המנורה כמקשה בא לבטא כי כל צדדי חיינו (תורה, חיי היום- יום, עבודה משפחה וכו'), כולם יונקים מאור החכמה האלוקית וכל חיינו מיועדים לחיזוק התגלות אור השכינה בעולמנו.
(תרומה תשעד)
המנורה הטהורה
השארת תגובה