תכונות המנהיג האידיאלי – בין אנושיות למצביאות

                הרב בנימין ג'מוס

מבוא

מנהיגות היא שילוב של חכמה, חזון, ואחריות. כאשר משה מבקש מה' למנות לו יורש שיוביל את עם ישראל, הוא אינו מסתפק בדרישה כללית אלא מגדיר שתי תכונות יסודיות ועיקריות למנהיג העתידי. תכונות אלו מופיעות בפסוק: "יפקוד ד' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם… ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" (במדבר כז, טז-יז).

האחת – הבנה עמוקה של אופיים הייחודי של האנשים אותם הוא מוביל, והשנייה – יכולת להוביל אותם הן ברוח והן במעשה. שתי תכונות אלו, שנזכרו בספר במדבר כ"אלוקי הרוחות" וכ"אשר יצא לפניהם", משמשות עד היום כאבני יסוד למנהיגות מוצלחת.

1. "אלוקי הרוחות" – מנהיגות המכירה בייחודיות של כל אדם

רש"י מפרש: "גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו". כלומר, מנהיג אמיתי צריך להיות בעל רגישות ויכולת להבין את הצרכים השונים של כל אחד מהעם. לא מדובר במנהיג כוחני או אחיד, אלא בכזה שיודע להתאים את עצמו לכל קבוצה וליצור חיבור עמוק עם עמו. כדי שמנהיג יוכל להצליח בתפקידו, עליו להבין שלא ניתן להנהיג את כל הציבור בגישה אחידה. בדומה לרועה הצאן, שמכיר כל אחד מצאנו ודואג לו לפי צרכיו, כך גם המנהיג האידיאלי חייב להיות בעל רגישות, סבלנות והיכולת להכיל דעות שונות. ללא תכונה זו, העם עלול להרגיש מנותק מהנהגתו.

דוגמאות היסטוריות למנהיגים בעלי הבנה אנושית: 

– אברהם לינקולן – כנשיא ארה"ב בתקופת מלחמת האזרחים, לינקולן ידע כיצד לפנות אל העם האמריקני ולגעת ברגשותיו. הוא ראה את המדינה כמורכבת מקבוצות שונות וביקש לאחד אותן תוך התחשבות בצרכיהן הייחודיים.

– ווינסטון צ'רצ'יל – בתקופת מלחמת העולם השנייה, הוא לא רק הנהיג את בריטניה צבאית, אלא גם חיזק את רוח האומה באמצעות נאומיו, בהם נתן לכל אדם הרגשה שהוא חלק מהמאבק הלאומי.

2. מנהיג ההולך בראש העם

המאפיין השני של המנהיגות שמציין משה הוא: "אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם… " (במדבר כז, יז).

רש"י מדגיש כאן את ההבדל בין מנהיגות אמיתית לבין שלטון מרוחק: מנהיג אינו יכול להיות אדם היושב בביתו ושולח את העם לקרב, אלא עליו להיות הראשון שנמצא בחזית, דוגמה אישית לעם. זהו מודל של מנהיגות המשלבת אומץ ומחויבות אישית. מנהיג אמיתי לא יושב מאחור ושולח פקודות – הוא הראשון לצאת לקרב והאחרון לסגת. כך עשו יהושע בן נון, דוד המלך, וכך נדרש מכל מנהיג צבאי או לאומי.

 דוגמאות היסטוריות למנהיגים בעלי תכונות אלו:

יהושע בן נון – המנהיג ההולך לפני העם.

יהושע היה זה שהוביל את בני ישראל בכיבוש הארץ, והיה הראשון לצאת לקרב. במלחמותיו הוא לא הסתפק בניהול אסטרטגי, אלא השתתף בעצמו בלחימה, מה שחיזק את אמונם של העם בו כמנהיג.

דוד המלך – מנהיג צבאי ואנושי כאחד

דוד שילב יכולת צבאית מרשימה עם חיבור עמוק לאנשיו. הוא הכיר את צרכיהם, ידע להרגיעם ולהנהיגם מתוך קרבה אישית, ובמקביל היה לוחם אמיץ שנלחם לצד אנשיו.

נפוליאון בונפרטה – לא הסתפק בלהיות אסטרטג מוכשר, אלא עמד בעצמו בחזית המערכה והיווה השראה לחייליו.

ברנרד מונטגומרי – שילוב של חוכמה צבאית ורגישות אנושית.

ברנרד מונטגומרי, מפקד הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, מגלם את שתי התכונות שמאפיינות מנהיגות אמיתית. רגישות לאנשיו – הוא הקפיד להעלות את המורל של חייליו, דיבר איתם ישירות ודאג לצרכיהם. הובלה מהחזית – הוא לא הסתגר במשרדו אלא הגיע לשטח, הוביל את חייליו וניצח בקרבות כמו אל-עלמיין תוך חיבור אישי ללוחמים.

 סיכום

משה רבנו מלמד אותנו שמנהיג אמיתי הוא זה שמבין את עמו ואת אנשיו מרגיש את צורכיהם ויודע להכיל כל אחד לפי צרכיו, אך במקביל אינו נרתע מהובלה בשטח. שילוב בין רגישות אנושית לאומץ ונחישות הוא שהופך אדם ממנהיג טכני למנהיג אמיתי, שמסוגל להוביל עם לאורך זמן ולהותיר חותם לדורות. תכונות אלו הם אלו שמצליחים להוביל עמים, צבאות וחברות להישגים משמעותיים והם גם עקרונות הממשיכים לשמש כמודל למנהיגות אפקטיבית גם בעידן המודרני.