קותי גוטמן, יועץ מס וכותב בשביל הנשמה (kutigu@gmail.com)הידיעה התפשטה כאש בשדה קוצים: המנהיג חוזר מהפסגה ועומד לשאת נאום בפני העם כולו. הכינוס פתוח לכולם, אך לא ברור אם תותר אחריו התייחסות של התקשורת.
"פרשננו הפוליטי, מה אפשר לצפות מהנאום?". "המנהיג הולך להתפטר מתפקידיו", משיב הפרשן בקול בטוח. "ממקורות המקורבים ללשכתו, נמסר שהוא רמז שאין ביכולתו יותר להנהיג את העם. בפרט לאחר כישלון העברת המסר מעשרת הדיברות – איסור עבודה זרה, ואיסור עשיית פסל וכל תמונה; ובפרט לאחר כישלון העגל, שבו לא הצליח להטמיע את הרעיון שהאל הוא מעבר לכל דמות מוחשית".
"רגע", מתערב הפרשן הביטחוני, "כל העניין של פיטורי הכהן הגדול ירד מהפרק? הרי רק לפני יומיים הוא יצא ברעש גדול שהוא מכנס את הממשלה לדון בפיטוריו, עקב המחדל של הכהן בעגל וחוסר האמון בינו ובין הראש". הקריין נכנס באמצע, "הנה, השידור החי מתחיל. המנהיג פונה אל הקהל הרחב. הוא מדבר על השבת", "טוב, תמיד הוא ידע איך לרכך את הכניסה לנושא המרכזי", אמר הפרשן, מתכונן לניתוח מעמיק. "רגע", קוטע אותו הקריין. "עכשיו הוא מדבר על… תרומות למשכן?"
שנייה של שקט באולפן. ואז הפרשן מתעשת. "כמו שאמרתי!" הוא מצהיר בביטחון. "המנהיג, בעורמתו, מבין שהעם עדיין מתקשה בתפיסת האל המופשט. אז הוא לא שולל לחלוטין את הצורך הפיזי – הוא מתעל אותו. במקום עגל זהב, יש משכן שאליו אפשר להתחבר. במקום פולחן פרוע – השתתפות בבנייה קדושה".
הקריין מחייך. "אז הוא לא מתפטר? הוא לא מפטר את אהרון, הוא פשוט מבין את הצורך האנושי באל גשמי. הוא מנהל את המשבר בעורמה?". "לא בדיוק," עונה הפרשן. "הממשלה נכשלת, והעם יודע להתאחד ולתרום בכל התחומים", וממשיך נלהב, "העם פשוט מתעלה מעל מנהיגיו, תורם ויוזם ומצליח, והממשלה כושלת ולא לוקחת אחריות".
דתן ואבירם, שיושבים באולפן על תקן פרשנים בדימוס, מוסיפים: "הממשלה לוקחת את הזעם על האויב הנאצי-עמלקי ומתעלת את הזיכרון לצורכיה. לוקחת את כישלון העגל ומתעלת אותו לבניית משכן שיפאר את שלטונה, וגוזלת זמן מסך יקר על ידי התקהלות ונאום לאומה". "ובפועל, אנחנו מקבלים דיווחים מהשטח", מפסיק אותו הקריין. "העם משתף פעולה בהתרגשות. כולם תורמים, כל אחד כפי יכולתו – זהב, נחושת, תכלת, ויש אפילו מי שנידב ארגמן… הקמפיין נסגר בתוך רגעים ספורים".
