קותי גוטמן, יועץ מס וכותב בשביל הנשמה (kutigu@gmail.com)לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי עומד מול המראה. לא סתם מבט חטוף – מבט ארוך, כזה שמסתכל ישר בעיניים. המשקל, הבדיקה הרפואית, הכל פשוט לא נתן לי לברוח מהאמת: כולסטרול גבוה, לחץ דם, סוכר גבוה. ידעתי – אם אני לא משנה משהו עכשיו, זה לא רק עניין של מראה. זה עניין של חיים.
אבל ברגע שחשבתי על המילה "דיאטה", כמעט התעלפתי. הרי זה לא סתם להימנע מעוגה או לבחור סלט במקום פלאפל. מדובר בשינוי של כל מערכת ההפעלה שלי: איך אני פותח את הבוקר, מה אני שותה כשאני עייף, איך אני מתמודד עם תסכול, ואיך אני חוגג שמחות עם חברים בלי "לחרוג". הר הרגלים שנצבר במשך עשרות שנים עמד מולי, ואני הרגשתי קטן מולו.
בפגישה הראשונה אמרה הדיאטנית: "עזוב מתפריטים ויעדים. השבוע – פשוט כוס מים בבוקר. רק את זה". צחקתי. מה זה יעזור בכלל? אבל עשיתי. בשבוע שאחר כך הוספנו עוד שינוי קטן, ואז עוד אחד. צעד אחרי צעד. וההפתעה – משהו התחיל לזוז. ההר לא נעלם, אבל הוא התחיל להתפרק לנתיבים קטנים, שאפשר ללכת בהם. פתאום הבנתי: השינוי לא בשמיים ולא מעבר לים – הוא כאן, קרוב אליי.
וכשקראתי השבוע את הפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו", זה נגע בי אחרת. גם החזרה בתשובה – ככה זה. לא משנה כמה הכל נראה מסובך, מספיק להתחיל בקטן: מילה אחת בתפילה, מחשבה טובה, מעשה חסד קטן – והכל מתחיל לזוז.
השינוי הגדול קורה בצעדים קטנים. כמו ירידה במשקל שמתחילה בכוס מים אחת, כך גם התשובה מתחילה בצעד קטן אך משמעותי. וזה המסר של ימי התשובה: אל תיבהלו מהגודל. הצעד הבא – קרוב אליכם מאוד, בפיכם ובליבכם. וככה, צעד אחרי צעד.
או אז הברכה מגיעה: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. אנחנו בוחרים בחיים.
