Facebook
Youtube
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
Menu
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

מתחת לעור

אביהוא משה ט׳ באייר ה׳תשפ״ה (מאי 7, 2025) 1:02 pm אין תגובות

הם עשו קעקוע בצעירותם, התחרטו על כך, והסירו אותו: כחלק מתהליך התשובה והתיקון שלהם, חוזרים בתשובה רבים ניגשים למכון להסרת קעקועים כדי למחוק את העבירה לא רק מליבם אלא גם מגופם

בפרשת השבוע, 'קדושים', כתוב: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אני ה'” (ויקרא יט, כח). איסור כתובת קעקע הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לשרטט כתובת קעקוע בגופו של יהודי. האיסור חל על כל מקום בגוף – בין מקום שרגיל להיות גלוי ובין מקום שרגיל להיות מכוסה.

הרמב"ם כותב בהלכות עבודה זרה: "כתובת קעקע האמורה בתורה, הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כוחל או דיו או שאר צבעונין הרושמין; וזה היה מנהג הגויים, שרושמין עצמן לעבודה זרה שלהן, כלומר שהוא עבד מכור לה ומורשם לעבודתה. ומעת שירשום באחד מדברים הרושמים אחר שישרוט, באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אישה – לוקה".

אולם, כיום קעקועים הם דבר נפוץ ולא רק בקרב עובדי עבודה זרה. באמצע המאה ה-20 החלו לראות בקעקועים בעלי ערך אידאולוגי שמסמל מרדנות ונון-קונפורמיזם. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 החלה לאמץ את הקעקועים תרבות הנגד הצעירה והמהפכנית, והם נהיו פופולריים יותר ויותר. שנות ה-90 סימנו את נקודת המפנה ביחס לקעקועים. טכניקות וטכנולוגיות חדשות אפשרו עבודה מדויקת והיגיינית יותר, אשר פנתה לקהלים חדשים שהלכו והעריכו יותר ויותר את ערכם האומנותי של הקעקועים.

הדרך המודרנית ליצירת כתובות קעקע היא בעזרת מכשיר הקרוי "אקדח קעקועים". תחילה מציירים את הדגם על העור, ואחר כך משתמשים במכשיר. במכשיר יש בין חמש לשבע מחטים המופעלות בעזרת אלקטרומגנט. המכשיר מזריק את חומר הצבע בין 50 ל-3,000 פעם לתוך השכבה השנייה של העור (דֶרמיס) בעומק שבין 0.4 מ"מ ל-1.5 מ"מ.

כיום, ישנם חוזרים בתשובה רבים שיש להם קעקוע על גופם, והם מבקשים להסיר אותו כחלק מתהליך התשובה שלהם. עם זאת, חשוב לציין: גדר האיסור הוא בשעת עשיית הקעקוע, ולא בכל רגע שהקעקוע על גופו של האדם. לכן, אדם החוזר בתשובה אינו מחויב להסיר את הקעקוע. יתרה מכך, כאשר הסרת הקעקוע גורמת לחבלה בגופו – דנו הפוסקים אם הדבר מותר. למרות זאת, חוזרים בתשובה רבים פונים להסירו בדרכים ובאמצעים שונים.

 

להסיר כל רושם

"לפני 35 שנים, בצעירותי, לא הייתי דתי", מספר מרדכי איבגי, חוזר בתשובה שעבר דרך עד שהסיר את הקעקוע שלו לגמרי. "חבר שלי ואני עשינו קעקוע לפני השירות הצבאי שלנו. קעקעתי על הזרוע כתב יפני עם שמש. עשיית קעקוע על הזרוע הייתה מודרנית מאוד באותה התקופה – מי שלא עשה אז הוא לא בעניינים, הוא לא אדם משוחרר, חופשי, זורם. זה נבע מהשפעות חברתיות חיצוניות. לא הייתי אומר לחץ מסיבי, אבל זה גרר לבצע מעשים כאלה. וכמובן, לא חיינו חיי תורה, כך שכמעט הכל היה מותר.

"מאוחר יותר, בשנה האחרונה של שירותי הצבאי, שנת 1997, התחלתי להתחזק", ממשיך מרדכי. "אחרי שהתחתנתי, התחיל להציק לי העניין של הקעקוע. זה היה נראה לי לא שייך ואף הפריע לאשתי. אך באותה תקופה לא היו נפוצים המדיה והאינטרנט כמו היום, ולא שמענו על דרכים להסיר קעקועים. יום אחד פנה אליי מישהו שהכרתי, ואמר לי שכשהוא ישב במעצר לימדו אותו שיטה להסרת קעקועים. הוא סיפר לי שהוא שמע על שימוש בלייזר להסרת קעקוע, אבל לו יש דרך אחרת לעשות את זה".

החבר לקח עיפרון, חידד אותו עד לקבלת שפיץ חד במיוחד, והחל לחמם את חוד העופרת על ידי נר דולק. כשהשפיץ היה חם דיו, הוא החל לחרוט באמצעותו בבשרו של מרדכי, על הקעקוע שלו. "זה כאב", נזכר מרדכי, "אבל תוך כדי התהליך אמרנו דברי תורה ושתינו ערק, אז הצלחתי לעמוד בכאב. אמנם ירד הרבה דם בתהליך, אבל בסופו של דבר הוא הצליח לטשטש את כל התמונה של הקעקוע. שמחתי על כך שהוא הצליח לטשטש את התמונה, אבל זה היה נראה לא טוב – נשאר כתם".

הסרת קעקוע במכון "הסרנו"

למרות שיש פוסקים שלא מחייבים הסרת קעקוע, וקיימות דעות מקילות, עניין הקעקוע המשיך להטריד את מרדכי בפן האישי. לפני כשלוש שנים, נתקל מרדכי בכתבה בעיתון העוסקת בהסרת קעקועים – ואז הוא החליט שהוא מסיר את הקעקוע באופן מוחלט. "יש לי ילדים קטנים ולא רציתי שהם ישאלו אותי: אבא, מה זה הכתם הזה שיש לך ביד? מה אני אגיד להם – שאבא עבר על איסור תורה? גם יש לי תלמידים שבאים אליי ללמוד תורה", מסביר מרדכי. "אז למרות כל העומס שיש בחיים, עשיתי את זה. התחלתי סדרת טיפולים במכון 'הסרנו'. מדי חודשיים הייתי מגיע למכון לטיפול. הטיפול קצר מאוד, הוא לא אורך יותר מכמה דקות בודדות. הטיפול כואב קצת בהתחלה, אבל אחרי שני הטיפולים הראשונים נשאר רק לעבור בעדינות כדי לא להשאיר זכר לקעקוע. זה בטח פחות כואב מלעשות קעקוע. כשסיימתי את ההליך לא נשאר זכר לקעקוע, וגם לא נותרה צלקת. אחת מהדרכים להתנקות מהחטא היא לא להותיר ממנו שום רושם. מי שרוצה למחות כל זכר מהקעקוע – לדעתי זה הפתרון. אני ממש שמח שעשיתי את הצעד הזה".

"יש לי ילדים קטנים ולא רציתי שהם ישאלו אותי: אבא, מה זה הכתם הזה שיש לך ביד? מה אני אגיד להם – שאבא עבר על איסור תורה? גם יש לי תלמידים שבאים אליי ללמוד תורה"

 

שותף לתהליך של שינוי

"לא בחרתי במקצוע הזה במקרה", מספר אייל עודד, מנהל "הסרנו" – מכון להסרת קעקועים בראש העין. "לאורך השנים הרגשתי משיכה חזקה לעסוק בעבודה שיש בה תיקון – לא רק ברובד החיצוני, אלא כזה שנוגע בנפש. בעבודה שלי אני זוכה לפגוש אנשים שנושאים איתם סימן מהעבר – קעקוע שעשו בגיל צעיר, לפעמים מתוך מרד או חיפוש עצמי, שלעיתים קרובות כבר לא משקף את האדם שהם היום. במיוחד אצל בעלי תשובה, חוזרים וחוזרות בתשובה, או אנשים שהתחזקו מבחינה רוחנית – הסרת קעקוע היא חלק מתהליך עמוק של שינוי. במובן מסוים, אני זוכה ללוות את האדם ברגע של פרידה מהעבר – ולתת לו אפשרות לפתוח דף נקי, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. ככה גיליתי שהמקצוע הזה, שבתחילה אולי נראה טכני, הפך אצלי למעין שליחות. כל טיפול הוא הזדמנות להיות שותף בתהליך אישי ורוחני של תיקון וצמיחה".

מי הם בדרך כלל המטופלים שלך?

אייל עודד

"המטופלים שלי מגיעים מכל קצוות החברה, אבל בשנים האחרונות אני רואה יותר ויותר אנשים מהציבור הדתי, המסורתי והחרדי שפונים אליי. יש בחורים צעירים שחוזרים בתשובה ומבינים שהקעקועים שעל גופם כבר לא מתאימים להם, במיוחד כשמתקרבים לשלב של שידוכים. בנוסף, יש בנות יראות שמיים שעשו קעקוע בגיל צעיר, עוד לפני ההתחזקות, והיום כשהן כבר בנות סמינר או אימהות – הן מרגישות צורך להסיר את אותו סימן. אפילו הורים מגיעים יחד עם ילדיהם – כדי לעזור להם למחוק תקופה או טעות שהם מעוניינים להשאיר מאחור. הקו המשותף לכולם הוא הרצון להיראות כפי שהם מרגישים היום – טהורים, שלמים ונקיים. ובשבילי, זה הרבה מעבר לטיפול – זה קשר של אמון, כבוד ורגישות".

היום, בזכות הקדמה הטכנולוגית, ניתן להסיר קעקועים בצורה מדויקת, בטוחה ויעילה בעזרת מכשור לייזר מהשורה הראשונה. במכון של אייל משתמשים בציוד מתקדם המיובא מגרמניה ומאיטליה, עם טכנולוגיות המאפשרות תוצאה מקסימלית ומינימום סיכון. לדברי אייל, הטיפול מתבצע ללא פגיעה בעור הבריא וללא צלקות – והתוצאה משתפרת מטיפול לטיפול. כל מטופל ומטופלת מקבלים תכנית מותאמת אישית לפי סוג העור, צבעי הקעקוע, מיקומו ותגובת הגוף.

"במכון אנחנו מקפידים על כל כללי ההלכה והצניעות – כך שמטופלים מטופלים על ידי מטפל, ומטופלות על ידי מטפלת, באווירה רגועה ונקייה, עם פרטיות מלאה", מוסיף אייל. "חשוב לי לציין שגם המחירים אצלנו נגישים ונמוכים משמעותית ביחס לשוק, כי בעיניי לתקן ולהשתחרר מהעבר לא צריך להיות מותרות".

"בעבודה שלי אני זוכה לפגוש אנשים שנושאים איתם סימן מהעבר – קעקוע שעשו בגיל צעיר, לפעמים מתוך מרד או חיפוש עצמי, שלעיתים קרובות כבר לא משקף את האדם שהם היום"

ספר סיפור מעניין על לקוח מסוים.

"יש כל כך הרבה סיפורים שנוגעים בלב, אבל אחד שלא אשכח לעולם הוא של בחור בן 24, חוזר בתשובה, שהגיע אליי רגע לפני שידוך. היו לו שני קעקועים בולטים על היד – אחד מהם של דמות שלא תואמת את רוח התורה. הוא סיפר לי שבשיחות עם שדכנים, ברגע שזה היה נחשף – השיחה הייתה נעצרת. היה לו כאב גדול, כי הוא עשה דרך רוחנית מדהימה, למד בישיבה, התחזק מאוד, אבל הקעקועים 'החזירו אותו לאחור' בעיני הסביבה. עבדנו יחד פרק זמן – בסבלנות, באמונה – ובסוף, כשהקעקועים נמחקו, הוא התקשר אליי אחרי שקיבל הצעת שידוך רצינית וסיפר לי שהוא מרגיש סוף-סוף 'שלם' – מבפנים ומבחוץ. המשפט שאמר לי אז נחרט בי: 'הסרנו לא רק קעקוע – הסרנו ממני משא'.

 

הכתובת הייתה על הקיר

מעבר לעובדה שזהו איסור מפורש בתורה, ישנם כמה סיכונים בריאותיים המתלווים לחריטת קעקוע על הגוף. הבעיה הרפואית החמורה ביותר היא הידבקות במחלות נגיפיות בשל מעבר דם נגוע מאדם לאדם. תופעה זו עלולה להתרחש בשל שימוש חוזר במחטים או בבקבוקוני צבע שלא עברו עיקור. המחלות המסוכנות ביותר היכולות לעבור בדרך זו הן איידס וצהבת נגיפית C.

יתר על כן, זיהום כתוצאה מקעקוע במכון קעקוע מודרני הוא אמנם נדיר, אך עלול להיגרם. ישנם זיהומים נפוצים החל מזיהום של העור וכלה בהדבקה בחיידק הסטפילוקוקוס העלול לגרום נזק ללב. אנשים הנוטים לסבול מזיהומים חייבים להיות מודעים לנזק שהפגיעה בעור עלולה לגרום.

בנוסף, ישנן גם תגובות אלרגיות המתעוררות בשל צבע ודיו הקעקוע. אמנם גם הן נדירות, אך קיימות. אנשים שהם רגישים או אלרגיים למתכות מסוימות עלולים להגיב לצבעים שהוחדרו לעור בחריפות, ועלול להיגרם נזק לשכבת האפידרמיס (שכבת התאים החיצוניים). כמו כן, בעקבות מחקרים המצביעים על אפשרות להפרעות הורמונליות והעלאת השכיחות לסרטן, בוחנות מינהל המזון והתרופות האמריקאי והרשויות באירופה האם סוגי הדיו המשמשים בכתובות קעקע הם מסרטנים או לא. לסיכום, אסור ואף לא מומלץ.

לתגובות: snafels.top@gmail.com

Print Friendly, PDF & Email

כתבות שעשויות לעניין אותך

האישה הטובה
זיכרונותיי מהשחרור מהשבי
למדנו משהו?
משמיעות קול זעקה: נשות פורום "שותפות לשירות" מפגינות

אביהוא משה |להציג את כל הפוסטים של אביהוא משה


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

שבתון השבוע

פופולרי

הצעירה שהתחתנה עם ערבי
בחברה הישראלית

הצעירה שהתחתנה עם ערבי

הנשים שנוגעות במוות
המגזין

הנשים שנוגעות במוות

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן
המגזין

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים
בחברה הישראלית

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53
המגזין

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53

תנו לנו לייק

אודות

הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.

המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.

השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.

מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן

מה בשבתון

  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
Menu
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

חדש באתר שבתון

קולות מהעיר המאוחדת: זיכרונות מהרגעים ההיסטוריים של שחרור ירושלים

להמשך קריאה »

לכל אחד ירושלים שלו

להמשך קריאה »

מתקרבים, לא ברור למה

להמשך קריאה »

יצירת קשר

  • 03-910-0710
    052-8907103 (מכירות)
  • ‎המגשימים 24 פתח תקווה
  • moti@shabaton1.co.il liat@shabaton1.co.il

רוצים לקבל ראשונים את שבתון במייל?

תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

פנו אלינו

הצהרת נגישות

Ⓒ 2020 - כל הזכויות שמורות לשבתון

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס