מותר גם לפרגן
ראש הממשלה, הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ "זכו" ל'מקלחות קרות' בשפע, ולקריאות חוצות מגזרים להניח את המפתחות ולעמוד לדין על המחדל שקדם לטבח 7 באוקטובר ועל המחדל ביום פתיחת המלחמה. בצדק. היו שהאיצו בהם להתפטר 'כאן ועכשיו', בין אם כי כבר לא סומכים עליהם ובין אם כי יש צורך 'להחליף דיסקט', צורך ב'חשיבה רעננה' וכדומה.
ובכן, באו הפעולות של השבועיים האחרונים בלבנון – החל בסיכולים הממוקדים, המשך ביפרים (אף שישראל לא נטלה אחריות) והמשך בביצועים המעולים של חיל האוויר בהשמדת טילים ברחבי לבנון ולא רק שם – וללא ספק, יש בפעולות אלה כדי להעיד על מקצוענות מהשורה הראשונה. אבל לא רק. גם על 'חשיבה מחוץ לקופסה', יצירתיות ברמה הגבוהה ביותר – בדיוק אותם דברים שחיפשנו קודם. אז מה קרה? פשוט וכואב. חשבו כדבעי על הזירה הצפונית, שאותה ראו בצדק, משך שנים, כזירה הכי מאיימת, ולעומת זאת הזניחו או זלזלו (תבחרו אתם) בזירה העזתית.
ולענייננו, צריך להסיר את הכובע בפני צה"ל – וחיל האוויר בראשו, המוסד, השב"כ וכן רה"מ על הפעולות האחרונות. לא, זה לא פוטר מהאחריות על הראשונות, על אוקטובר, אבל כשמגיע – מגיע. ועוד משהו: בעיניים שלי, זה אמור להנחות את כולנו להירגע קצת בביקורות, בטח תוך כדי מלחמה. הפעם אני מכוון לח"כ צבי סוכות, למשל. כידוע, ביום שני ניסה צה"ל לחסל את עלי כרכי. ידעו באיזו דירה הוא יושב, כיוונו לשם מטוס שהטיל שש פצצות להרוס את הדירה, אבל היקף חומר הנפץ חושב כך שיהיה מינימום נזק לסביבה כדי לא לפגוע בחפים מפשע. ככל הנראה, המחבל הנתעב הזה רק נפצע. מרגיז.
ח"כ סוכות פנה ביום שלישי לשר הביטחון גלנט בשאילתא דחופה מה המדיניות בנושא ומי אחראי להחלטה האיומה הזו, כהגדרתו, כלומר, למה העדינות הזו בניסיון לחסל ארכי מחבל שכזה. השאילתא הזו נשלחה כאמור ביום שהלחימה העזה בלבנון בעיצומה, עם קרוב לאלף גיחות של מטוסי חיל האוויר, עם הצלחה בלתי רגילה בהשמדת טילים, עם כ-700 מחבלים ועוזריהם מחוסלים. בחייאת, אדוני חבר הכנסת סוכות, זה מה שיש לך להגיד? לא מכובד, לא מכבד.
ינסו לקדם את חוק ההשתמטות
בעוד מאות אלפי חיילים מילואים וסדיר נלחמים בעוצמה מול חיזבאללה בצפון ומול חמאס בדרום, מנהיגי הסקטור החרדי, רבנים ופוליטיקאים כאחד, עושים ככל יכולתם כדי להנציח את חוק ההשתמטות משירות של צעירים חרדים. במסגרת זו, חברי הכנסת של 'דגל התורה' הגיעו ביום ראשון בערב לאחד ממנהיגיהם הרוחניים, הרב הירש, יחד עם ראשי הישיבות התיכוניות (ברוורמן ואיתרי), שמרבית התלמידים שם קיבלו צווי גיוס. כך דיווח העיתונאי החרדי מרדכי הלפרין. בישיבה השתתף גם יו"ר ועד הישיבות, הרב קאופמן. כמובן, ההנחיה שיצאה משם: לא מתייצבים, בשום אופן ופנים.
ובתוך כך, חברי הכנסת החרדים הבהירו השבוע לנתניהו כי תמיכתם בתקציב מותנית בקידום חוק הגיוס ובהחזרת התמיכות למעונות, ובכלל. ככל הנראה, כדי לקדם את חוק הגיוס החדש, יו"ר ועדת חו"ב יולי אדלשטיין יאפשר דיון בנוסח החוק גם בלי הסכמה מראש של הייעוץ המשפטי ומשרד הביטחון – דבר שדרש עד כה ותקע את החוק. הדיון צפוי כבר בשבוע הקרוב. בהופעתו, השבוע, בפני ועדת משנה לחו"ב, אמר רה"מ נתניהו כי "הצבא לא יכול לקלוט יותר מ-3,000 מהמגזר החרדי, ולכן נעביר חוק גיוס שיהיה על המספרים האלו. העברת החוק תלויה בכם, כאן בוועדה. אתם צריכים להזדרז". בעניין הסבסוד למעונות, גורמים מקצועיים במשרד העבודה מסרבים לפרסם מבחני תמיכה למעונות לשלושה חודשים, כפי שהציע השר יואב בן צור, הצעה שאושרה בממשלה, והם דבקים בעמדת היועצת המשפטית לממשלה שהתנגדה להחלטה. מעניין אצלנו.
לא פראיירים
במסגרת הפיליבסטר שמנהל שר המשפטים יריב לוין נגד היועצת המשפטית ובג"ץ, בעניין בחירת נשיא חדש לבית משפט העליון, ולאחר שיריב חויב להציע שמות מועמדיו לתפקיד, לגביהם תדון הוועדה לבחירת שופטים – לוין שלח להם שמות של עשרה שופטים מכהנים, כל שופטי בימ"ש עליון למעט עמית נגדו הוא נלחם ואלרון, שהגיש מועמדות, זאת במטרה שהוועדה תדון על כל שופט ושופט, וככה הזמן יעבור, העיקר השופט עמית לא יכהן בתפקיד הרם.
אלא, שעשרת השופטים בשמם נקב לוין עשו לו תרגיל בחזרה, והודיעו לוועדה כי אינם רוצים להתמודד על התפקיד. השר יריב סיים את מכתבו במשפט: "מי שמנסה ליטול את הכתר ושם אותו בכוח על ראשו, לא יוכר כמי שנבחר כדין ובדרך מקובלת". בעיניים שלי, משר משפטים הייתי מצפה להתנהגות אחרת. נכון לעכשיו, הם כן פועלים כחוק וכנוהג (סניוריטי). דוגמה לתלמידים בשיעורי אזרחות, זה לא.
