שירה סגלל"ג בעומר קרב, וריח העשן כבר מורגש באוויר תרתי משמע. זהו חג שמתקשר אצל רבים מאיתנו לילדות: איסוף קרשים בסמטאות, בשר ותפוחי אדמה על האש, שירים מסביב למדורה וחברים שצוחקים לאור הלהבות. אבל מאחורי הלהבות מסתתרים נזקים כבדים – לסביבה, לבריאות הציבור, ולביטחון האישי של כולנו. בשנים האחרונות הולך ומתרחב השיח הציבורי על ההשלכות האקולוגיות של ל"ג בעומר, ועל הצורך לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו מציינים אותו
"ל"ג בעומר הוא אחד הימים המזוהמים ביותר בשנה מבחינת פליטת מזהמים לאוויר. בניגוד ליום כיפור, שבו כמעט שאין פליטות, ביום הזה יש מדורות רבות בכל הארץ", מסבירה את הנזקים הסביבתיים שנגרמים מל"ג בעומר, שלוה נוה, מנהלת מחלקת הקיימות, החינוך והקהילה באיגוד ערים שומרון – גוף אזורי שמסייע לרשויות מקומיות באזור בנימין, שומרון ובקעת הירדן. "הבעיה המרכזית היא לא רק השריפה של עצים, אלא גם של תוצרים מעובדים כמו: לוחות סנדוויץ', עץ צבוע, לוחות mdf או סיבית, שמכילים דבקים וכימיקלים שונים. כששורפים אותם, נפלטים גזים רעילים שמזיקים לסביבה ובעיקר לילדים שיושבים ממש ליד המדורה ונושמים את כל זה".
שלוה עוסקת בליווי מחלקות חינוך, צוותי הוראה וקהילות לצורך קידום פעילויות סביבתיות, חינוך לקיימות ודרכי התמודדות עם משבר האקלים. לדבריה, הדרך המרכזית להפחתת הפגיעה הסביבתית בחג היא חינוך והסברה. "צריך להסביר לילדים מה לא שורפים. ילדים אוספים כל מה שנראה להם 'עץ', אבל לפעמים זה ממש לא", היא מבהירה. "חשוב שמבוגרים יהיו מעורבים ויעזרו למיין ולא לזרוק למדורה כל דבר. פעולה נוספת להפחתת הזיהום היא להעדיף הדלקה של מדורה קטנה, לא מדורה ענקית, ולרכז את הקבוצות החוגגות למדורה אחת משותפת. אפשר לעשות מדורה אחת מרכזית או לחלק לפי שכבות גיל-גן, בית ספר יסודי ותיכון, באותו שטח ובזמנים שונים".
יתר על כן, שלוה ממליצה להביא מהבית כלים רב-פעמיים. כלים חד-פעמיים מייצרים המון פסולת שנשארת בשטח, ובמקרה הגרוע יותר – נזרקת למדורה ויוצרת זיהום נוסף. "עדיף לשרוף רק עץ טבעי", היא מוסיפה, "לא חומרים מעובדים שמכילים כימיקלים רעילים, וכמובן לשמור על הניקיון – לאסוף אשפה, לא לזרוק עטיפות למדורה. וגם מומלץ להתמקד בתוכן – לזכור למה בכלל חוגגים: אהבת חינם, חיבור לרשב"י, רוח יהודית ולא רק 'מסיבת אש'".
האם יש קשר בין מדורות למשבר האקלים?
alex-mccarthy-unsplash
"כן, המדורה פולטת גזי חממה שתורמים להגברת אפקט החממה. כששורפים עץ, אפילו עץ טבעי, נפלטים גזי חממה שמצטברים באטמוספירה. אפקט החממה הוא תופעה טבעית וחיובית, אך כאשר אנו מגבירים פליטת גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית, אנחנו מגבירים את התופעה וכדור הארץ מתחמם יותר מהרצוי. זה מוביל לתופעות אקלימיות שליליות שעלולות לפגוע באדם ובסביבה. כשיש אירוע כמו ל"ג בעומר עם מדורות רבות, זו תרומה ישירה לתהליך הזה".
"הילדים פשוט לא מודעים להשפעות של המדורה", מוסיפה שלוה. "מבחינתם, המטרה היא מדורה כמה שיותר גדולה. לכן, האחריות היא של ההורים והמחנכים. חשוב לתת לילדים מידע: למה לא שורפים רהיטים? למה כדאי להביא כוס מהבית ולא להשתמש בחד-פעמי? בבתי הספר שבהם עבדנו בעבר, ראינו שזה עובד. גם דרך הרשתות החברתיות אפשר להשפיע: לשתף סרטונים והסברים פשוטים. הילדים סקרנים, ואם נסביר להם בדרך חיובית – הם יתחברו לזה".
את רואה שינוי בהרגלים של הציבור עם השנים?
"כן, בהחלט. אני רואה תהליכים של שינוי גם ברמה האישית של משפחות וגם ביוזמות עירוניות. יש ערים שכבר לא מאפשרות בכלל הדלקת מדורות, ויש ערים שמאפשרות רק הדלקת מדורות בצורה מרוכזת. אני לא בעד לאסור את המדורות, זה לא יעבוד. אני בעד חינוך והסברה: להסביר מה שורפים, כמה שורפים, ואיך עושים את זה נכון. כשיש הבנה – יש גם שינוי".
שלוה מסכמת: "ל"ג בעומר הוא חג חשוב, והוא יכול להישאר שמח ומרגש גם בלי לפגוע בסביבה. בואו נחנך את הילדים שלנו – לא רק לשמוח, אלא גם לקחת אחריות".
"אני לא בעד לאסור את המדורות, זה לא יעבוד. אני דוגלת בחינוך והסברה: להסביר מה שורפים, כמה שורפים, ואיך עושים את זה נכון. כשיש הבנה – יש גם שינוי"
להבות חולפות, נזק מתמשך
"לצערי, בל"ג בעומר אנחנו עדים לריבוי של מדורות גדולות, שמובילות לשריפות מיותרות, צריכה עצומה של אנרגיה, ופגיעה באוצרות הטבע", מסביר את הנזקים אלישמע קלוש, רכז קיימות בתנועת הנוער עזרא ועוסק בהסברה סביבתית, במיוחד לקראת ל"ג בעומר. "בתוך עצים יש אנרגיה, וכשאנחנו משתמשים בהם לבנייה, לנגרות או אפילו לבישול – יש בכך תועלת. אבל כשמדובר במדורות ענק שמבעירות את העצים סתם, האנרגיה הזו מתבזבזת. עצים איכותיים שניתן היה לעשות בהם שימוש חוזר, כמו רפסודות עץ מתעשייה, נשרפים לשווא. מעבר לכך, רבים שורפים גם רהיטים, ספות, ארונות, ושאר חומרים שמכילים פלסטיק, דבקים, וחומרים רעילים. זה כבר לא רק בזבוז, אלא נזק סביבתי ובריאותי ממשי".
מה הנזק שנגרם כששורפים חומרים כמו פלסטיק?
"מדובר בשחרור של גזים רעילים לאוויר. פלסטיק למשל, כשנשרף, משחרר חלקיקים רעילים, שאם נשאפים עלולים להתקשות בריאות ולגרום לנזק ממשי. חלקיקים מיקרופלסטיים נמצאים כבר היום במים, באדמה ואפילו בחלב אם. יש מחקרים שמקשרים בין חומרים מסוימים מהפלסטיק לבין פגיעות בריאותיות שונות, כולל סרטן. המדורות גורמות לזיהום אוויר שמתפשט גם לאזורים מרוחקים, ולתרומה להתחממות הגלובלית".
"ילדים וקשישים חשופים הרבה יותר לנזקי זיהום האוויר", הוא מתייחס לאוכלוסיות רגישות במיוחד. "מערכת הנשימה שלהם רגישה, והגזים שנפלטים מהמדורות, במיוחד ממדורות לא מבוקרות עם חומרים תעשייתיים, עלולים לפגוע בהם ישירות. גם אנשים עם בעיות נשימה כמו אסטמה עלולים לסבול מאוד".
"חשוב לא לעשות מדורות בשטחים נקיים, אלא רק במקומות שנעשו בהם מדורות בעבר, כדי לא לפגוע בקרקע. חום של מדורה שורף זרעים ואורגניזמים חיים באדמה"
אז איך אפשר אחרת? איך אתה חוגג את ל"ג בעומר עם הילדים שלך?
"אנחנו לא מדליקים מדורות במהלך השנה. כשכבר עושים, אז רק לצורך: בישול, חימום או תאורה. מדורות קטנות, מחומרים טבעיים בלבד. חשוב גם לא לעשות מדורות בשטחים נקיים, אלא רק במקומות שנעשו בהם מדורות בעבר, כדי לא לפגוע בקרקע. חום של מדורה שורף זרעים ואורגניזמים חיים באדמה, לכן, חשוב לבחור מקום שכבר חרוך. אנחנו גם דואגים לכבות את המדורה עד תום, ולא משאירים שאריות בשטח. אין סיבה להשאיר כתם פיח מיותר על הקרקע".
אלישמע מבקש להעביר מסר לציבור הרחב לקראת החג: "ל"ג בעומר לא נועד בשביל לשרוף את העולם. המדרש מספר שכאשר רבי שמעון בר יוחאי ובנו יצאו מהמערה, הם שרפו בעיניהם כל מה שראו, עד שנאמר להם: 'להחריב את עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!' – ואנחנו שואלים את עצמנו: באנו להחריב או לקיים? אני מאמין שעם קצת מודעות, קצת אחריות, וקצת פחות מדורות ענק מיותרות – נוכל גם לשמור על ערכי החג וגם על בריאותנו ועל הסביבה. נזכה לקיים את עולמו של ה' ממקום נקי, בריא וטוב יותר".
