הרב בניהו ג'מוסמנהיגות היא אתגר מורכב, שבמרכזו עומדת לא רק היכולת להוביל, אלא גם להתמודד עם התנגדויות ולהכריע בדילמות קשות. דילמה מנהיגותית אינה רק מאבק פנימי של המנהיג מול עצמו, אלא לעיתים קרובות היא כרוכה גם בהתנגדויות מצד הציבור, היועצים או קבוצות אינטרסים שונות. מנהיגים נדרשים לנווט בין ערכים מנוגדים, בין טובת הכלל לטובת היחיד, ובין ראייה ארוכת טווח ללחצים מיידיים. עליהם לא רק לגבש החלטה נכונה, אלא גם לשכנע את סביבתם בצדקת דרכם.
jehyun-sung
בתנ"ך ובתולדות ישראל ישנן דוגמאות רבות למנהיגים שהתמודדו עם דילמות קשות. לעיתים נדרש מהם לשנות כיוון, לעיתים להיאבק על עמדתם, ולפעמים למצוא פשרה שתוביל את העם קדימה ולפעמים לשלם מחיר כבד בגין ההחלטות. ההחלטות שקיבלו מעידות על עומק המחשבה וההתלבטויות שלהם בתהליך קבלת ההחלטות (הערת המערכת: וכל מי מהקוראים שעושה השוואות לישראל עצמאות תשפ"ה, עושה זאת על דעתו שלו).
דילמת משה רבנו – לייעוץ חיצוני או להישאר בדעה האישית?
במעמד אחד הקריטיים בתולדות עם ישראל, משה רבנו ישב כל היום לשפוט את העם. מובן היה שמנהיגות כזאת לא יכולה להימשך לאורך זמן, אך משה היה מוכן לשאת את הנטל לבדו. אז מגיע יתרו, חותנו של משה, ומציע לו פתרון שונה – חלוקה של העומס בין שופטים רבים על ידי ערכאות שונות ובהרכב אנושי הנבחר על ידי העם.
כאן נוצרה דילמה: משה נדרש להכריע האם להמשיך ולהנהיג לבדו את תחום המשפט, או לקבל עצה מבחוץ ולשנות את מבנה המנהיגות. מעבר למאבק הפנימי, הייתה גם התנגדות אפשרית מצד העם – איך יקבלו את העובדה שמשה לא יהיה הכתובת הבלעדית לכל שאלה? משה, למרות מעמדו הרם, מקבל את ההצעה ומבצע שינוי משמעותי במבנה ההנהגה, ובכך מראה דוגמה למנהיג היודע מתי להקשיב ולפעול בגמישות.
הדילמה של שאול המלך – בין מוסר לציווי
שאול המלך, המלך הראשון על ישראל, עמד בפני אחת הדילמות הקשות ביותר שיכולה לעמוד בפני מנהיג: הציווי להכרית את עמלק – עם שלם – ללא יוצא מן הכלל. לפי דברי הענף יוסף, ייתכן ששאול לא עבר על הציווי במובן הפשוט. הוא סבר שהציווי האלוקי אינו מחייב השמדה מיידית, אלא רק תוצאה סופית – שעמלק לא יישאר בחיים לאורך זמן. לכן, כאשר השאיר את אגג חי – זמנית – מתוך מחשבה שיש בידו להורגו אחר כך, לא ראה בכך עבירה. במילים אחרות: הוא הבחין בין חיי שעה לבין קיום מתמשך.
אלא שכאן נעוצה הדילמה. המנהיג שופט לפי דעתו, לפי שכלו ולפי תחושת הצדק והחסד שבליבו. אבל הנביא – שליח ה' – דורש ציות מדויק. שאול בחר לדחות מעט, אולי מתוך רחמים, אולי מתוך תבונה, ואיבד את המלוכה.
דילמת דוד המלך – מקדש או רווחת העם?
דוד המלך עמד בפני הכרעה היסטורית: כיצד להשתמש באוצרות הרבים שצבר ממלחמותיו. מצד אחד, הוא שאף לבנות את בית המקדש – מטרה רוחנית עליונה. מצד שני, חכמי הדור טענו כי העם זקוק לפרנסה ושיפור תנאי החיים. ההתנגדות הייתה ברורה: האם ייתכן שהעם יישאר עני בזמן שכספים רבים נשמרים למען מטרה עתידית?
דוד הציע בתחילה שהעם יתפרנס זה מזה, אך כאשר הבין שהמצב בלתי אפשרי, הוא החליט לצאת למלחמות רשות כדי להביא שלל שישמש לכלכלת העם. החלטה זו אמנם נבעה מדאגה כנה לרווחת העם, אך לדעת השל"ה הקדוש – דווקא ההחלטה הזו היא שגרמה לכך שדוד לא זכה לבנות את המקדש, כפי שנאמר לו: "דמים רבים שפכת — לא תבנה בית לשמי".
הדילמה הזו חושפת את המחיר הכבד של הכרעה מנהיגותית, גם כשהיא באה ממקום של אחריות וחמלה. מסר משולב: הקשבה, נאמנות, וענווה מול המחיר – אלו יסודות המנהיגות הראויה. מנהיג אמיתי לא בורח מדילמות – הוא עומד בתוכן, שוקל, ולפעמים גם כורע תחת כובדן.
דילמות נוספות אצל מנהיגים בהיסטוריה
וינסטון צ'רצ'יל – מלחמה או פיוס?
ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה, וינסטון צ'רצ'יל, עמד בפני אחת הדילמות המנהיגותיות הקשות ביותר: האם להיכנע ללחצים ולנסות להגיע להסכם עם גרמניה הנאצית, או לצאת למאבק למרות הסיכון העצום? צ'רצ'יל עמד מול התנגדות קשה מצד גורמים בממשלתו, אשר סברו כי בריטניה אינה יכולה לעמוד לבדה מול גרמניה. הוא נאבק על עמדתו, שכנע את הציבור והוביל את בריטניה לניצחון, ובכך המחיש כיצד מנהיג נדרש לא רק לקבל החלטה אמיצה אלא גם לעמוד איתן מול מתנגדיו.
דוד בן גוריון – הקמת המדינה למרות ההתנגדות
ב-1948 עמד דוד בן גוריון בפני דילמה היסטורית: האם להכריז על הקמת מדינת ישראל, למרות החשש ממלחמה כוללת עם מדינות ערב? רבים ייעצו לו לדחות את ההכרזה, אך בן גוריון הבין שהזדמנות כזו לא תחזור. הוא קיבל את ההחלטה, עמד מול המתנגדים, ושכנע את מנהיגי היישוב לצעוד קדימה. בכך, הוא המחיש כיצד מנהיג צריך לקבל החלטה גורלית ולסחוף אחריו את הציבור.
סיכום
דילמות מנהיגותיות מצביעות על הקושי שבניהול חיי ציבור. לעיתים, על המנהיג לבחור בין טובת הכלל לטובת היחיד, ולעיתים עליו להפעיל שיקול דעת מוסרי שיכריע את העתיד. מעבר להחלטה עצמה, עליו גם לשכנע, לנווט בין התנגדויות ולהוביל את עמו קדימה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמנהיגות אינה רק הכרעה – היא גם היכולת להתמודד עם התנגדויות ולהוביל למציאות טובה יותר או כזאת שההיסטוריה תשפוט.
Benij1965@gmail.com
