ל"ג בעומר: היום שממלא מטרה הפוכה

מיכל אברהם

עובדת סוציאלית עצמאית, מטפלת רגשית וכותבת תוכן

ל"ג בעומר נחגג בין היתר בזכות העובדה שביום זה פסקה המגפה על תלמידי רבי עקיבא. המגפה פרצה בגלל חוסר כבוד הדדי, ויש שיאמרו בגלל שנאת חינם. אז איך החג הזה, שמטרתו להזכיר לנו כמה חשוב לשמור על כבוד חברך, הפך להיות היום שבו כולם מפחדים בדיוק מזה?

עוד כשהייתי ילדה, המדורות לא הפחידו אותי. מה שהפחיד אותי היה לא להיות מוזמנת אליהן. אז, עוד לא היו מדורות כיתתיות/ שבטיות. כולם היו מתארגנים בעצמם. מדורה רק של בנות, מדורת המקובלים, והמדורה שהתארגנה למי שלא הוזמן למדורות האחרות –המדורה שלי. זה לא שכל כך היה חשוב לי ללכת למדורה, אבל היה לי חשוב שההורים שלי לא ידאגו כי אין לי מדורה. החוויות הטובות שלי מל"ג בעומר התחילו רק בחבריא ב'.

גם היום בקליניקה, ילדים משתפים אותי באותו לחץ של לא להיות מוזמנים. הילדים אצלי בחדר מנסים לנחש אם כבר נפתחה קבוצת ווטסאפ למדורה או טרם. אמנם עכשיו יש הרבה יותר מודעות לעניין, ומחנכות שואלות את התלמידים לגבי המדורה ומעודדות לארגן מפגשים כיתתיים. ועדיין, ל"ג בעומר הוא חג דליק ומכאיב, שמעלה אצל ילדים את החרדה לגבי מהו מעמדם החברתי.

גם ברמה הלאומית, לצערי, הפך ל"ג בעומר לחג של מעמדות: ההילולה במירון משבשת את דרכי התחבורה של תושבים וחיילים בכל הארץ, ומייעדת קווי רכבות בבלעדיות כתחבורה למירון. צעד זה נמצא על אותה משבצת של חלוקה למעמדות: מי נהנה מהרכבות ומי נשאר ללא תחבורה. מעבר לחוסר נוחות, תחושת העלבון של התושבים והחיילים הפוכה למטרת החג. המדורות שנועדו לסמן את ההבראה והאחדות הפכו לפגיעה באיכות הסביבה החיצונית והפנימית.

אני רוצה להגיד למבוגרים האחראים: זכרו את המטרה של ל"ג בעומר, ודאו שהוא נחוג באחדות ובשמחה. ולילד שלא מצא מדורה שהוא מרגיש בנוח ללכת אליה, אני רוצה להגיד: מדורת ל"ג בעומר היא בסוף, באמת של החיים, עוד יום, וגם הוא יעבור. אולי זה נראה שזה קורה רק לך, אבל לצערנו בכל הארץ יש ילדים עכשיו שמרגישים בדיוק כמוך. אתה עוד תמצא את המקום הנוח שלך שבו אתה אהוב ורצוי.

michalavraham4523@gmail.com