ד"ר יצחק קניגסברג"ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי" (שמות כח', ג'). משה נצטווה לקחת את חכמי הלב מקרב בני ישראל שיעסקו במלאכת המשכן, בחיבור כליו ובהכנת בגדי הכהונה. משה מילא אחר צו זה: "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה בלבו אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה" (שם, לו', ב'). מלאכת המשכן תתבצע על ידי חכמי לב אלה: "ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן..".(שם, לו', ח').
מה הפירוש 'חכם לב', במה הוא שונה מחכם רגיל. מדוע נדרשת תכונה ייחודית זו במלאכת הקמת המשכן?
חכם לב – תרתי דסתרי. ביהדות, כמו גם בתרבויות העמים, המוח אחראי על החכמה המושכלת, ואילו הלב מופקד על הרגש. למעשה, אין ללב כל אפשרות פיזיולוגית לבצע פעולות בתחום החשיבה הקוגנטיבית, ואין לו כלים תפקודיים לתת מענה למצבים רגשיים אליהם נקלע האדם. על כל המערך הזה מופקד המוח (היפוקרטס – מנסח שבועת הרופאים).
המוח מחולק למספר אזורים. בכל אזור נמצאים תאי מוח בעלי תפקודים ייחודיים, המפקחים ומסדירים את הפעולות במערכות הפיזיולוגיות (עיכול, נשימה, גפיים וכדומה) והפסיכולוגיות (חשיבה, התרגשות וכדומה) של הגוף. המוח מגיב לאותות אלקטרוכימיים, הנקלטים על ידי ניורונים המווסתים את פעילות המוח.
הלב בנוי מתאי לב היוצרים רקמות, הפועמים בתיאום מופלא, כדי להזרים את הדם לכל חלקי הגוף. הלב אחראי על ויסות מחזור הדם בגוף. דם עשיר בחמצן ומזון מגיע דרך העורקים לכל חלקי הגוף, מזין את התאים ומפנה את הפסולת. דרך הורידים הדם חוזר ללב, מועשר בחמצן וחוזר חלילה.
הלב והמוח הן שתי מערכות שונות בתפקיד ובתפקוד שלהן. התלות ההדדית האחת בשנייה, היא המשמעותית והחשובה ביותר בגוף האדם. חוסר תיאום ביניהן משפיע לרעה על תפקוד כל שאר המערכות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות שלנו.
משקל המוח האנושי הוא רק שני אחוזים ממשקל הגוף, אבל הוא צורך עשרים אחוז מכלל החמצן המועבר על ידי ההמוגלובין שבדם. הפסקת אספקת המוח לדם במשך עשר שניות גורמת לאיבוד ההכרה, ולזמן ממושך יותר, לפגיעה מוחית בלתי הפיכה. בלב אחראי לאספקה סדירה של חמצן למוח. המוח, מפקח בעזרת מערכת העצבים על תפקוד הלב. במאמץ גופני, המוח נותן הוראה ללב, להזרים דם עשיר בחמצן לאיברי הגוף הנוטלים חלק בפעילות. כאשר אדם נחשף לטראומה רגשית, המוח מבקש לעצמו אספקת דם עשיר בחמצן, כדי שיוכל לעמוד בפרץ הרגשות. גם במאמץ אינטלקטואלי המוח דורש את ליטרת הדם במנה יתירה, כדי שיוכל לעמוד במשימה. בכל המקרים הללו אנחנו חשים בקצב המוגבר של פעימות הלב, ואיננו מרגישים את פעילות המוח.
שיעור מתומצת זה בביולוגיה, חושף את הקשר שבין מערכות הלב והמוח ומאפשר מענה לשאלה: מדוע גויס הלב להיות אחראי על החכמה, העצב והשמחה. חכם לב, שמח מכל הלב, עצוב בלב וביטויים דומים, נועדו להביע הכרת תודה מקרב לב ללב התומך והנוטל חלק במאמצים המתרחשים באיבר אחר בגוף האדם – במוח.
הסבר נוסף קושר את הביטוי "חכם לב" לרצון הבורא להעביר לעוסקים במלאכת המשכן חכמה מיוחדת אשר רוח אלוקים בה, כדי שלא יהיה פגם במעשה ידיהם.
"ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. וימלא אותו רוח אלקים בחכמה בתבונה ובדעת כל מאלה ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן. מילא אותם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחושב…" (שם ל"ה, ל-ל'ה). משה אוסף את כל עם ישראל ומסביר להם את כוונת הקב"ה להעביר חכמה מיוחדת לעוסקים במלאכת המשכן, היא חכמת הלב. בכך מתקיים המסר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
חכמת הלב תאפשר לעוסקים במלאכת המשכן לעמוד בקריטריונים המחמירים של: "כאשר ציוה ה' את משה".
כאשר הקב"ה רוצה להעביר מסר לבני תמותה, אין הוא מוגבל למערכת הייעודית לקליטת המסר. במעמד הר סיני העם רואים את הקולות – מערכת הראיה קולטת את המסר, ולא מערכת השמיעה, כמצופה.
במכת החושך נאמר: " וימש חושך" – מערכת המישוש היא שחשה בתופעה ולא מערכת הראיה, כפי שהיינו מצפים.
בבניית המשכן הלב קולט את חכמת רוח האלוקים ולא המוח כמתבקש. הביטוי "חכם לב" במקרה זה הוא אך טבעי ומתבקש.
תצוה תשס"ה)
