ד"ר יצחק קניגסברגהתורה משתמשת בהאנשה כשהיא באה לתאר את מעשי האלוקים בעולם. חז"ל: "דברה תורה בלשון בני אדם". נשאל, האם אין כאן זילות למימד האלוקי הבלתי מוגבל והאין סופי, כאשר הפעולות הנמצאות ברמה האלוקית מתוארות בכלים של הרמה האנושית?
הרמב"ם (מורה נבוכים א' כו') מסביר כי בני אדם מסוגלים להבין את מעשי הקב"ה בצד הגשמי דרך החושים, אף שהם יודעים שיש דברים שהם נעלים ממה שניתן לתפוס בחושים.
האם מותר לנו לנסות להבין את הדברים הנעלים שמעבר לחושים בכלים שניצור?
הרמב"ם עונה כי כדי שנבין את המדע האלוקי ואת הצפונות שבו, עלינו להיעזר בידע במדעי הטבע שאנחנו ניצור.
נדגים. "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱ-לֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א'). כלי יקר: "אור של יום ראשון היה אור גדול ונגנז ואלו המאורות שנתלו ביום רביעי אינן עצם האור אלא קיבלו אורם מן ניצוץ אור העליון שנברא ביום ראשון לכך הזכיר בו לשון אור כי הוא היה עצם האור". חז"ל בבראשית רבה ג' הסכימו שהאור נברא תחילה וזהו האור הבראשיתי של היום הראשון.
דברים אלה עולים בקנה אחד עם התיאוריה של "המפץ הגדול", שבה נטען שהעולם נוצר על ידי פרץ אור בראשיתי אדיר שממנו נוצר היקום, ממד הזמן, ממדי המרחב, והגדלים הפיזיקאליים הידועים לנו כיום. עם הזמן התפשט היקום לכדי היקום המוכר בימינו. בנוסחה המפורסמת של אינשטין בתורת היחסות: E = Mc2 כאשר E מבטא את אנרגיית האור, M מבטא את המסה – החומר ו C את מהירות האור, נקבל את הקשר בין אנרגיית האור הבראשיתי העצום לבין מסת היקום שנוצר ממנה.
לו רצתה התורה להסביר את היווצרות האור בצורה מדעית, מספר המבינים אותה היה מזערי, שכן כמה אנשים מסוגלים להבין את תיאוריית המפץ הגדול או את תורת היחסות של אינשטין?!
בתיאור בריאת האור כמו גם בתיאור הבריאה בששת ימי המעשה הקב"ה ביקש להעביר מסר לכלל האנושות "בלשון בני אדם", שמי שיצר את העולם ואת הברואים החיים בו, זכאי לדרוש מהם נורמות התנהגות על פי הכללים שלו. יחד עם זאת אין מניע לדרוש במעשה בראשית באמצעים מדעיים למי שחפץ ומסוגל לכך.
(בראשית תשע"ט)
