צבי ארנברג (עו"ד, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג", Alminhag@walla.co.il)קורח במחלוקתו ביקש לערער על מערכת המעמדות של כוהנים, לוויים וישראלים. לשם התיקון, נעסוק במנהג המדגיש מעמדות אלו. בזוהר הקדוש (פרשת 'נשא') נכתב, כי כל כהן הנושא את ידיו צריך להוסיף קדושה על קדושתו באמצעות קידוש ידיו על ידי לוי. את ההלכה על הנטילה בידי הלוי לומד הזוהר מהפסוק בפרשתנו: "וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ", ומוסיף הזוהר כי לא ייטול הכהן מאדם אחר שאינו קדוש.
הלכה זו נפסקה בשו"ע (קכח ו). הב"ח הוסיף בשם מהרי"ל שאם אין לוי, נוטל בכור את ידי הכהן לפי שגם הבכור קדוש קצת (משנ"ב). הלכה זו נראית כסותרת את דברי הזוהר, ואכן בספר 'כף החיים' (מ) כתב שלא ראה שנוהגים כך בבכור. אם אין גם בכור, נוטל הכהן בעצמו ולא על ידי אחד מישראל, שכן אין ישראל מוסיף קדושה. בשו"ע נפסק גם שהלוי צריך ליטול קודם את ידיו שלו כדי שיוכל להוסיף קדושה, אך הרמ"א כתב שאין נוהגין כן.
הפוסקים האחרונים קבעו שהלכה זו של נטילת ידיים בידי הלוי אינה לעיכובא. הרב חזקיה דה-סילבא בספרו 'פרי-חדש' (ס"ק ח) למד זאת מההלכה שבעיר שכולה כוהנים עולים לדוכן אפילו שאין לוי שייטול. הוסיף על כך הרב שטרנבוך בספר 'תשובות והנהגות' כי אם ביציאת הלוי יתמעט המניין או אם הלוי צריך לעבור לפני המתפללים כדי להגיע אל מקום הנטילה, עדיף שלא יצא.
דיון מעניין בפוסקים עוסק במציאות בה הלוי הינו תלמיד חכם או אף רב הקהילה, והכוהנים הינם עמי הארץ. במסכת מגילה (כ"ח.) אומר רבי יוחנן: "כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כ"ג עם הארץ, אותו ת"ח חייב מיתה". הסביר רש"י שהוא גורם לביזוי התורה על ידי שיראו תלמיד חכם שפל בפני עם הארץ. לאור גמרא זו כתב ה'פרי-חדש' שלוי ת"ח לא ייטול ידי כהן.
בעל הספר 'אשל אברהם' מיתן את הפסיקה באומרו כי הגדרת "עם הארץ" הנדונה בגמרא כבר אינה מצויה בימינו. יש שכתבו שהדבר אינו ביזיון ת"ח אלא להפך – זהו כבודו של לוי שמוסיף קדושה לכוהנים (שו"ע הרב קכח יא). אחרים השאירו הדבר לשיקול דעתו של הרב, והוסיפו שאם יש עוד לוויים אחרים, עדיף שהם ייטלו ידי הכוהנים. כמובן שאין להפלות בין כוהנים ולביישם, כך שאם תלמיד חכם לוי נוטל ידי כהן אחד שהינו ת"ח, ייטול לכולם (שו"ת מהר"י הלוי מא).
Alminhag@walla.com
