הרב דוד ביגמן, נשיא ישיבת מעלה גלבוע, חבר בתנועת 'הנתיב השלישי'
"וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עוֹ֣ן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶי֣ךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹ֥ן כְּהֻנַּתְכֶם" (במדבר יח, א) פירש רש"י: "תשאו את עון המקדש – עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש…".
פירוש רש"י מבוסס על השוואה לפרשה אחרת בספר 'במדבר': "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ…" (במדבר ג, ה). ושם רש"י מרחיב: "'ושרתו אתו' – ומהו השירות, 'ושמרו את משמרתו', לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר, כמו שנאמר (במדבר יח, א) "אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש", והלוים הללו מסייעין אותם, זה הוא השירות. 'ושמרו את משמרתו' – כל מנוי שהאדם ממונה עליו ומוטל עליו לעשותו, קרוי משמרת בכל המקרא ובלשון משנה, כמו שאמרו בבגתן ותרש (מגילה יג ב) 'והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה', וכן משמרות כהונה ולויה."
וכך מסביר רבי חיים בן עטר את מתנות הכהונה בהמשך הפרשה, פסוק ח: "'ואני הנה נתתי' וגו'. טעם אומרו ואני, נתכוין לומר כי בעד מה שהטלתי עליכם לשאת עון המקדש וגו' גם אני כבר הקדמתי לתת לכם בעד זה משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל." כלומר מתנות הכהונה אינן "תשלום" עבור עבודת המקדש, אלא הן מקדמה עבור האחריות המוטלת על הכוהנים.
ומיהם האחראים במדינת ישראל? הרב עוזיאל התייחס לשאלה זו בתשובה שלו על בחירת נשים לכנסת. אחרי שהוכיח כי לשיטת רוב הראשונים אין בעיה כלל, הוא התמודד עם שיטת הרמב"ם. וכך כתב: "ואם עדיין הלב מהסס בדבר, ובאמת שכך צריך להיות ולא לדחות הספרי ופסק הרמב"ם בהוכחות ודיוקים כל שלא מצאנו מפורש נגד דעתם, בכל זאת יש מקום להכשיר בחירתם מטעם אחר, והוא: שלא נאמרה הלכה זאת אלא במנוי הנעשה ע"י סנהדרין, אבל בשאלתנו אין כאן מנוי אלא קבלה, שעל ידי הבחירות מכריע רוב הקהל את דעתו הסכמתו ואמונו לאותם הנבחרים, שהם יהיו באי כחו לפקח על כל עניניהם הצבוריים…" (שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו).
כלומר השררה והאחריות במדינה דמוקרטית נשארת בידי ציבור הבוחרים והנבחרים הם באי כוחם, וכל התקלות על שכמם של ציבור הבוחרים. וכמו הכוהנים, יש תשלום מראש על האחריות הזאת. כאשר הזרוע הארוכה שלנו, מוסדות מדינתנו ונבחרי הציבור, מדברים בשפה נמוכה בוטה, נוהגים איפה ואיפה, רמאות, לקיחת שוחד וחוסר סובלנות – אנו מועלים בתפקידנו לעמוד על משמרת הקודש, שכבר מזמן קיבלנו עבורה מקדמה!
