חיותה דויטש
במדרש לפרשתנו מופיע משל המבטא רעיון פשוט, אבל מלא עוצמה המדבר על זמן. העיסוק בזמן נוגע לשתי מילים חשובות בפסוק הראשון: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא". לפי הפשט מדובר סתם בציון של זמן שעבר: התחננתי אל ה' בזמן ההוא, אומר משה. אבל המדרש כדרכו, מניח זרקור על שתי המילים התמימות הללו וטוען טענה עמוקה הרבה יותר. באותה עת, אומר המדרש, משה התחנן אל ה', אך לשווא. כי באותה עת, ה' לא אפשר לו להיכנס לארץ ישראל.
גודל האבסורד מומחש בעזרת משל: אמר רבי אבין: למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אהוב והוא ממנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרטליטין, לאחר ימים ראו אותו שהיה מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואינו מניח לו. היו הכל תמהין ואומרין: אתמול היה ממנה דוכסין ואיפרכין ואסטרטליטין ועכשיו הוא מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואינו מניח לו? אמרו לו שעתא עברת. כך משה גוזר על הקב"ה והוא מקיים: "קומה ה'" "שובה ה'" "ואם בריאה יברא ה'" …ועכשיו מתחנן ומתחבט ליכנס לארץ ישראל ואינו מתקבל. שעתא עברת "

toby christopher unsplash
איזו תמונה חזקה: נאמנו ואיש סודו של המלך, האיש שכל המפתחות בידו, עומד בפני דלת נעולה. המנכ"ל שלכל מוצא פיו – הבוס הגדול מקשיב ועל פיו יקום דבר, לפתע לא מצליח לעשות דבר. המפתח, ממש כמו בבתי המלון, כבר לא עובד, תוקפו של צרור המפתחות כולו – פג, המלך החליף את המנעולים. המפתחות, תמיד בידיו.
הקב"ה הוא אדון הזמן, הקובע עיתים וזמנים, טוען המדרש ומסתמך על דניאל (ב, כד). וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא. ה' שולט על העידנים והזמנים, הוא קובע את חילופי העיתים בהיסטוריה וקוצב זמנם של מנהיגים בעולם. כשעוברת השעה, לא עומדים למנהיג כל זכויותיו. הוא נאלץ לזוז הצידה. ומחשבה עוברת: לו רק היה הממונה הזה משתמש במפתח שבידו בזמן! איזה פספוס, ואיזו החמצה. ראינו כמוה במציאות, בהיסטוריה, שוב ושוב.
"מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" אומר מרדכי לאסתר, שנים לא רבות אחרי דניאל, הימים, ימים הרי גורל, וגזרת השמדה מוטלת על עמנו, אם אסתר תחמיץ את שליחותה, עם ישראל יופקר לרוצחים.
גם בימינו, מתקתק השעון מעל ראשי כולנו. לאזרחי פרס היהודים, דאז, ניתנו יומיים, בחסות המלך, להשיב מלחמה שערה ולפגוע באויביהם. חיילי ישראל בימינו לוחמים באויב אכזר כמעט שנתיים, כשבעורפם נושף עולם מתחסד שלא מגבה את פעולותיהם. החיילים המותשים מחכים לכוח חלוץ שיחליף אותם, שיכנס איתם תחת האלונקה, אבל מנהיגי עולם התורה החרדי לא נענים ומחמיצים את השעה. מי יודע מה יהיה מחיר החלטתם.
