מערכת שבתוןחגיגות יובל לעפרה
הרב אחיה בן פזי, רב היישוב עפרה
לפני 50 שנה אור יהודי ראשון נדלק בגב ההר בין ירושלים לעפולה. בני אברהם, יצחק וישראל חזרו ליישב את שילה ואת בית אל.
מה שהחל כמחנה עבודה זמני להקמת גדר סביב הבסיס הצבאי בהר חצור, נעשה לאבן דרך בהתיישבות בחבלי ארץ האבות, לבל תיעזב בידי זולתנו מן האומות או לשממה. את המתיישבים נשאה רוח גדולה שפעמה בליבם, והם נענו לקריאה הגדולה של נביאי ישראל וחכמי הדורות עד למרן הרב קוק ותלמידיו, בדבר חיבור ממשי של תורה ועם בארצו.
ברוח זו קראו על עצמם מקימי עפרה את הפסוק "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". השבוע התכנסנו ברוב עם ובמעמד נציגי ציבור, רבנים ומנהיגים, וביקשנו להודות לה' על ניסיו שבכל יום עמנו – נבואות שמתגשמות ממש לנגד עינינו.
חמישה עשורים לאחר מכן "היינו כחולמים" – יישובים פורחים, ומאות אלפי אנשים שמחים, בניינים צומחים, התפתחה חקלאות, הוקמו ישיבות ומפעלים חינוכיים. אכן, הגדיל ה' לעשות עמנו, והגדילו אנשים ונשים שפעלו במסירות עם א-ל ליישב ולגדל, להאמין ולחנך, לעשות נפשות ולהעמיק שורשים בארץ ובלבבות, "היינו שמחים".
גם צער אובדן ומשבר ידעו עפרה ואנשיה – חברים ושכנים שנפלו במלחמות ישראל ובפיגועים במערכה המתמשכת על החיים בהתיישבות. חייהם וחלומותיהם ארוגים במסכת חיינו, שכן רק היודעים את סוד הזורעים בדמעה ברינה – יקצורו.
ברוח משנת "בן חמישים לעצה", נישא ברכה לעפרה – לעציה וליועציה, למקימיה, תושביה, בניה, וכל הצועדים עימה ובעקבותיה. יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך ומבריכים מענפייך ומזרעי פירותייך – יתברכו כמותך, להוסיף ולזרוע באדם ובאדמה, בכל שבטי העם ובכל חבלי הארץ. והיית כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו, כנבואת ירמיהו לבוטחים בה'.
כדי להמשיך ולצמוח גבוה יותר, יהיה עלינו להעמיק את שורשינו עוד יותר ולהרחיב את מוטת הענפים. כדי להכפיל את מספר התושבים ביהודה ושומרון, נהיה חייבים להרחיב את הכבישים ואת היישובים, ולהרחיב את הגבול הגיאוגרפי והמגוון הדמוגרפי.
לשם כך, נידרש לחיבור מעמיק והולך אל מעיין החיים של תורת ה' והרוח הגדולה של מורשת הדורות של עם ישראל. וכן יהיה עלינו להגביה ולצמוח, ללמוד ולהתפתח כדי להוביל מצוינות בחינוך וברווחה, להעמיד בהתיישבות מנועי צמיחה ופיתוח כלכלה, ולפרוץ את תקרת הזכוכית החוצצת בין פריפריה מדינית וחברתית לבין התמקמות והכרה כמרכז וכלב הארץ.
אחרי שלמדנו לסלול כבישים, ולהכיר עוקפים ומחלפים, יהיה עלינו להעמיד גשרים, לשם קדמה ובטיחות, ובעיקר לשם חיבור בין אנשים וקהלים, וחברות וקהילות. ככל שנהיה ענווים כדי לקבל עצה בהקשבה אמיתית ובלי כפיפות קומה, נגלה חברויות אמת של אנשים שונים מאיתנו שמבקשים גם את עצתנו והדרכתנו. ומחמישים לשישים נהיה ששים ושמחים.
כנהוג בימי הודאה לה' על שנות חיים, בשם עפרה אנחנו מברכים את כל אחינו בית ישראל בשנות חיים וצמיחה, מתוך חיבור לשורשים ולרצף הדורות, בהגבהת המבט אל השמיים ומה שמעל לשמיים, בענווה וחיבור כשליחי ציבור של עם ישראל החי בארצו. ברכנו, אבינו, כולנו כאחד באור פניך, לגאולה שלמה לכל אחינו הנתונים בשביה ולכלל ישראל.
