אט-אט, למול עינינו מעצב צה"ל את המרחב שבו פועלים ארגוני הטרור ביהודה ושומרון, משנה את כללי המשחק מעבר לקו הירוק, ומנסה לתרגל מציאות חיים אחרת. השינויים הללו, שמתרחשים כבר חודשים ארוכים, היו דמיוניים רק לפני 3 שנים, ועדיין קשים לעיכול בציבורים רחבים. לא פלא שהם מבקשים מבית הדין הבינלאומי בהאג לעצור את אלוף הפיקוד.
ביום חמישי שחלף, הגיע מחבל פלסטיני חמוש באקדח קרוב מאוד לקבוצת רועי צאן סמוך ליישוב עדי עד שבבנימין. המחבל ביצע ירי לעבר הישראלים ופצע אחד מהם באורח קל בלבד. נס. הוא נמלט מייד לכפר הסמוך אל מועייר. מתוך התחקיר עולה, כי המחבל הצליח להתקרב לקבוצת הרועים ולהימלט יחסית בקלות, בשל העובדה כי במקום ישנם עצי זית וצמחייה שסייעו לו להסוות את מסלולו.
באותו היום אמר אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט: "כל כפר וכל אויב צריכים לדעת שאם הם עושים פיגוע כנגד התושבים, הם ישלמו מחיר כבד, הם יחוו עוצר, הם יחוו כתר והם יחוו פעולות עיצוביות. אנחנו נעשה מאמץ עכשיו במיקוד, וננצל גם את הסד"כ שקיבלנו, מיקוד על הכפר אל מועייר שהוציא לא מעט פיגועים לאחרונה. אנחנו עכשיו מתלבשים על הכפר הזה. את המסר הזה אנחנו גם נעביר לכפר. הכפר מוציא פיגוע? אין בעיה. אתה רוצה זרקור עליך? אנחנו יודעים להרים זרקור. המשימה הראשונה לצוד, לסכל את החוליה ואת המחבל. המשימה השנייה היא לייצר פה פעולות עיצוביות, וכן, כדי שכולם יהיו מורתעים, אגב, לא רק הכפר הזה, אלא כל כפר שינסה להרים יד על מי מהתושבים". דבריו קיבלו משנה תוקף כמה שעות לאחר מכן, עת החלו כלים כבדים של צה"ל לבצע חישוף של שטח סמוך לכפר אל מועייר בו נמצאים עצי זית. סך הכל הרס צה"ל כ-3,000 עצי זית (מחזה לא נעים).
האירוע עורר גל סערה נגד האלוף. עו"ד איתי מק, המייצג את תנועת "פורום תג מאיר", שיגר מכתב תלונה לרמטכ"ל, לפצ"רית וליועמ"ש איו"ש נגד הפעולה וכתב כי "הגדרת האלוף בלוט את כפר אל־מועייר כנושא באחריות קולקטיבית לפיגוע והצדקתו את עקירת אלפי העצים כנקמה ולמען כפרים אחרים יראו וייראו, מפירות את החוק הבינלאומי ורק יגבירו את הטרור היהודי בגדה המערבית, בין היתר, לפי סעיף 33 לאמנת ז'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בזמן מלחמה (1949)".
בסיום הפנייה, נכתב כי הם מבקשים מהרמטכ"ל להורות על הפסקת הפעילות לאלתר. מו"ל עיתון 'הארץ', עמוס שוקן, צייץ בחשבון האיקס שלו: "מצער, אבל מתברר שאלוף פיקוד המרכז אבי בלוט הוא פושע מלחמה. האג צריכים לעצור אותו". לא פחות.
ראשית, נגיד כי זה לא נעים לראות עקירת עצים. זה לא אירוע טוב. זה לא בריא לאדמה. אך חיי אדם חשובים מעץ. על מנת להבין את פעולת החישוף שביצע צה"ל, את הנחיצות שלה וגם את הצביעות מצד התוקפים, נחזור חודשיים וחצי אחורה.
כזכור, במאי האחרון נרצחה בפיגוע ירי קשה סמוך ליישוב ברוכין צאלה גז ז"ל. גז הייתה בדרכה לחדר הלידה. בנה, רביד ז"ל, נולד במצב קשה ונפטר ימים ספורים לאחר מכן. המקרה זעזע מדינה שלמה. מתחקיר הפיגוע עולה, כי המחבל הגיע למבתר סמוך לציר התנועה בחסות הצמחייה. הוא הסתנן סמוך לציר, בחר את המטרה, ביצע את הפיגוע, ולאחר מכן נמלט בחסות העצים והצמחייה.
עוד עלה מתוך התחקיר, כי יחד עם נוספים ביצע המחבל שרשרת פיגועי ירי במרחב במשך כמה שבועות קודם לכן. הפיגוע כולל ירי מקרוב לעבר אזרח ישראלי, שבנס נפצע באורח קל בלבד. מייד לאחר הפיגוע הקשה בו נרצחה גז ז"ל, ביצע צה"ל פעולות חישוף משמעותיות סמוך לציר ויישר שטח שהגיע לקו בתים ראשון בכפר בורקין. ממש כמו השבוע.
מדוע במאי אף אחד לא הרים קול? לא זעק? לא הגיש תביעות? לא דרש את ההתערבות של האג? כי נשפך דם, כי בכל זאת נרצחו פה אישה ותינוק? איפה היו אותם אנשים? האם התוצאה צריכה להשפיע על התגובה? שנים מסבירים לנו גורמים בהתיישבות שניסיון פיגוע הוא פיגוע לכל דבר. שנים שבצה"ל ובמערכת הביטחון בחרו לפעול באופן ספציפי, מחשש לתסיסה. אלא שמאז 7 באוקטובר הדברים משתנים. אלוף הפיקוד אבי בלוט מלמד אותנו דבר פשוט – שניסיון רצח הוא רצח.
