רדיפת הצדק היא אחד מהיסודות הבסיסיים של חברת אנשים חפצת חיים. ללא חיים של צדק איש את רעהו חיים בלעו, וללא צדק גם הארץ תקיא את יושביה ממנה.
הפתיח של פרשת שופטים, העוסקת בהרחבה בהסדרת היחסים שבין אדם לחברו, מהווה כותרת וקריאת כיוון ערכית ומוסרית ברורה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". ההיפך מצדק זה עוולה, עיוות הדין, עינוי הדין ושפיטה ללא משפט. אין מדובר פה רק בבית דין ובשופטים הנדרשים לשפוט צדק, אלא גם ביחסים שבין בני האדם, ובגישה השיפוטית ביניהם.
במרחב הדיגיטלי והווירטואלי בו אנו נמצאים, בעולם גדוש בערוצי תקשורת, ווטסאפים, טיקטוק, אינסטגרם ורשתות חברתיות, במציאות שבה כל דבר מגיע לכל אדם ולכל מקום בכל רגע נתון, בתקופה בה שמועות רצות, פייק ניוז חוגג, ובינה מלאכותית יכולה ליצור כל תמונה וסרטון – במצב כזה אין לנו כל יכולת לדעת מה באמת קרה, מי באמת אמר או עשה מה, מה פייק ומה נכון, מה נאמר בפועל ומה עבר עריכה והוצא מהקשרו, מה בפועל קרה ומה המצאה והדמיה של בינה מלאכותית.
לצערנו, חרף כל המגבלות הללו, אנחנו ממשיכים להיות שיפוטיים. לדון, להביע דעה, לשפוט, להפיץ, ואף להרוס חיים, פרנסה, בריאות ושם טוב. אין לנו כלים או יכולת לדון דין צדק ולשפוט בהגינות, ועם זאת אנו מרשים לעצמנו להשתלח, להתלהם, לפרסם ולהרוס חיים במחי יד ובלחיצה על מקלדת.
בפרשת השבוע, בפרק העוסק באדם שעבד עבודה זרה, שהיא אחת מהעבירות החמורות ביותר, שעליה נאמר "ייהרג ואל יעבור", מצווה התורה את בית הדין ואת החברה כולה: אל תמהרו לשפוט ואל תמהרו לדון, אלא תקשיבו היטב לעדויות, תחקרו היטב, ורק אחרי שתעשו זאת נאמנה, תוכלו להגיע למסקנה ולפסוק דין.
"וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל… על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד". מילות המפתח לחברה ולשופטים הן "וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב". תקשיבו טוב, תדונו ביושר, תחקרו לעומק, תדרשו היטב את הסוגיה מכל היבטיה, תסתמכו רק על שני עדים מהימנים ונאמנים, ורק אם אחרי כל זה תגיעו למסקנה שהאיש אשם – תדונו אותו ותשפטו צדק.
זה הרף הערכי והפרוצדורלי לדון אנשים. לא מתוך קריאה שטחית בפייסבוק, או חשיפה לכותרת בעיתון. הרוצים לרשת את הארץ, להתיישב בה ולרשת אותה, צריכים שיתקיים בהם: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".
