רוחניות

מדרשי כנסת
אני מקוה שאני לא טועה, ושמה שיקרה בין כתיבת שורות אלו עד הדפסתם לא יפריך את טענותיי- אבל איכשהו אני חש שהכנסת הנוכחית רוחנית יותר. אני לא מתכוון דתית יותר, אלא בכוונה השתמשתי במילה רוחנית יותר.
הקשבתי לחלק מהנאומים שנשאו חברי הכנסת החדשים, וחלקם היו רוחניים, ממש כך. כשאני אומר רוחניים אני מתכוון שאלו לא היו נאומים של עסקנים קטנים הבאים לגנוב עוד כמה גרושים למפלגה שלהם. אלו לא היו נאומים של פקידים שבאו לעשות סיבוב אגו קצר על הקופה הישראלית. היו שם בהחלט גם דיבורים של אנשים רציניים וערכיים שהגיעו למקום כדי לשנות את העולם , כדי לייצר חברה ראויה יותר, וכדי להפוך את המרחב בו אנו חיים למהוגן וראוי יותר מכל הבחינות- המוסריות,היהודיות,החברתיות ,הכלכליות וכן הלאה. אנשים באו והציגו השקפות עולם וחזון, וחלקם עשו זאת בצורה מרשימה ומעוררת כבוד. נכון, אפשר להיות ציניקנים ולצקצק בלשון ולומר שהתמימות הזו עוד תעבור להם ולי, אבל גם כמה דקות של נאומים טובים ונחת, עם קורטוב של נאיביות זה גם כן משהו בימים טרופים אלו.
יש איזה משב רוח מרענן וחדש. אולי כי יש הרבה יותר צעירים, אולי כי יש כל כך הרבה חדשים, אולי כי פשוט נכנסו אנשים טובים שבאים ממקומות כל כך רבים ומגוונים, בכל מקרה- יש שינוי באוויר, ואני מקווה שהאוויר הזה לא יתנדף מהר מדי.
פתאום מדברים בכנסת על זהות יהודית, על הגות ופילוסופיה, ומלמדים מדרשים, ודנים בפרקי תנ"ך, ועוסקים בערכים יהודיים. יופי. הגיע הזמן לדון בסוגיות הליבה הללו של החברה הישראלית. לא צריך להיבהל מהמחלוקת כל זמן שהיא באה ממקום של חיפוש אמת, באופן תרבותי, ומתוך רצון לחבר את החלקים לשלם אחד גדול.

הון-שלטון-קומבינה
ובמקביל לכל מה שכתבתי בסעיף הקודם, ובמנותק מכל הכותרות וההתרחשויות, ברמה העקרונית, ואני כותב את זה כבר שנים בכל הבמות התקשורתיות העומדות לרשותי- אני מתנגד עקרונית לפריימריז. תמיד אמרתי את זה ועכשיו שבעתיים. עם כל היתרונות והרווחים שיש בשיטה הזו, יתרונות שכלל איני מקל ראש בהם, הרי שהסך הכל לא שווה את הנזק. פריימריז ישראליים תמיד היו ותמיד יהיו מקור לכוחנות ושחיתות, לאנשים שיש להם כסף ולאנשים המחוברים וחייבים לאנשים שיש להם כסף. השילוב של כסף,כוח,אגו,ושליטה הוא צירף קטלני שמזמין שחיתויות מכל הסוגים והמינים. לאנשים טובים מן השורה, שאין כסף וקשרים וכוח ועור של פיל אין יכולת לזכות בפריימריז. הנבחרים הופכים להיות תלויים באחרים, סחיטים ומוגבלים ולא יעזור בית דין. אני לא מומחה גדול השיטות בחירה, ואני בטוח שלכל אלטרנטיבה אחרת יש חסרונות, ועם זאת אני משוכנע יותר מאי פעם ששיטת הפריימריז הישראלית, עם המנטליות הישראלית, ועם הדביקות והצפיפות של הון-שלטון-קומבינה, דברים טובים לא יכולים לצאת מזה.
אז נכון שפריימריז יוצרים מעורבות ויש בהם משום חכמת ההמון, אבל כשבצד השני של המאזניים ניצבות כל הרעות החולות- אני מעדיף שיטה אחרת. ויש.

אחריות מופקרת
או שאני כבר אידיוט גמור שלא מבין מהחיים כלום- או שהעולם כבר כל כך מעוות שהוא מסוגל להביא כליה על עצמו תוך שהוא מדקלם סיסמאות נבובות. למען ה'- אולי יסביר לי מישהו למה צריך לפרסם שנגנב המחשב מביתו של אדם בכיר מתחום הגרעין ? ולמה צריך לפרסם באיזה יישוב הוא גר ואיך קוראים לו ? ולמה צריך להדגיש שהוא האחראי על נושאי הגרעין של ישראל ? ולמה אי אפשר לנהל דברים רגישים במדינה הזו בלי שכל דבר יצא לתקשורת ? . איפה שיש אנשים- יש תקלות. ותקלות צריך לתקן. זה מקובל על כולנו. אבל מי אמר שצריך לתקן כל דבר בפרהסיה ? אולי אפשר עם מידה גדולה יותר של אחריות לטפל בדברים גם בדיסקרטיות ? האם באמת יש כאן חיפוש אחר האמת או שמא יש כאן חיפוש ציני אחר רייטינג וקידום מכירות?
אז או שאני כבר לא מבין מהי דמוקרטיה , ומה תפקידה של תקשורת, או שהכל כבר נהיה כזה הפקר, שהכל יוצא החוצה, אבדה הבושה ועוד יותר מכך האחריות הלאומית, ואנשים ואמצעי תקשורת בשביל עוד איזו כותרת ורייטינג מוכנים למכור גם את האימא שלהם, וגם את הביטחון של כולנו.
(ויקה"פ תשעג)