בכל שנה מחדש אני אומרת שתקופת החגים היא האוגוסט של הרווקים. כן, אני יודעת שזה יכול להישמע מוזר, אבל זו תקופה שגם אנחנו רוצים רק לברוח ממנה, בין אם אנחנו נהנים מחיי הרווקות שלנו ובין אם נמאס לנו להיות לבד.
אצלי בתקופה הזאת יש יותר מדי שאלות וחיטוטים על הסטטוס המשפחתי שלי מאנשים שפוגשים אותי במקרה הטוב פעם בשנה. תכל'ס זו כבר רוטינה שאני רגילה אליה, וזה לא ממש מזיז לי, אז אני מהנהנת בכבוד ומצטרפת לברכת "עוד השנה" הקבועה וממשיכה הלאה בחיי. אבל, יש המון רווקים שזה לא פשוט להם או שסתם כבר נמאס להם, ולכן הם מעדיפים לבלות את התקופה הזו בחברת חברים וחלקם אף מרחיקים עד לחו"ל. כמו באוגוסט להורים, כל התמודדות עם המצב היא לגיטימית.
בסופו של דבר, הדרך הכי טובה לדעתי להתמודד עם שאלות על מצבכם הזוגי היא להיות שלמים עם עצמכם. כן, זה כולל גם אותי. בלי רגשות אשם, בלי לנסות לרצות אף אחד. אנחנו יודעים מי אנחנו וכמה אנחנו משקיעים או לא בניסיון למצוא אהבה, וזה עניין שלנו בלבד. אין כמו ראש השנה כדי לבדוק עם עצמנו מה אנחנו באמת רוצים. ככל שנרגיש יותר שלמים עם עצמנו ושמחים בעצמנו, יהיה לנו קל יותר להתמודד עם הסביבה.
החלק היותר מעצבן בסיפור הוא אנשים שמתחילים לתת עצות וסגולות, כאילו הם מינימום בבא מקובל מנתיבות בזמן קבלת קהל. איתם זה קצת יותר מורכב. ואני יודעת שזה קשה, אבל מולם כדאי פשוט לנשום נשימות עמוקות ולדמיין שאתם בחופשה במלדיביים עם הקראש שלכם, שותים שמפניה בג'קוזי.
אם בכל זאת אתם מרגישים שזה גדול עליכם, וכל המפגשים המשפחתיים גורמים לכם רק להרגיש יותר בודדים ומשועממים, פשוט תעשו מה שאתם אוהבים, בלי לשפוט את עצמכם או להרגיש שאכזבתם את המשפחה. תיהנו מהחופש ומהשקט, ותבלו רק עם אנשים שעושים לכם טוב ומרימים לכם. ואל תשכחו שבסוף היום, אנשים אוהבים אתכם ורוצים שיהיה לכם טוב. אבל מהו טוב בעיניכם? את זה רק אתם מחליטים. ואם מישהו אחר חושב שהוא מחליט בשבילכם, זה השלב בחיים שצריך ללמוד להיות אסרטיביים ולהבהיר לו שממש לא.