ניצה פרקש (ממובילות "שותפות לשירות", תושבת עלי, אשת מילואימניק, אם לחמישה, מתוכם ארבעה לוחמים בסדיר ובמילואים)על גג בניין הצופה אל רבבות חרדים שעלו בשבוע שעבר לירושלים כדי לזעוק בקול “לא נתגייס – ואתם תמותו”, כשתפילת “אבינו מלכנו” מרטיטת לב זועקת מהרמקולים האדירים, נחשפה ערוות המגזר החרדי. באירוע שהתיימר להיות עצרת תפילה נגד פגיעה בלומדי התורה, נראה בסרטון בחור חרדי – פאותיו ארוכות ומסולסלות, לבוש ציצית מתנפנפת מתחת לקאפוטה ומשקפי שמש אופנתיים על עיניו – חותך שלט ענק של “כל העם צה"ל” שנתלה מהגג. כשנשאל למה, השיב: “יא בן *ונה, תעוף מפה. יש לי פה מאה פסיכים שיעלו לתת לך מכות. פה אני בעל הבית!"
נכון, כנראה מדובר בבחור עם נטיות עברייניות, והוא ודאי לא מייצג את רוב המגזר החרדי אוהב התורה והחסד. אך עליו ועל שכמותו – המגזר ומנהיגיו מגוננים כשהם אומרים “גם הבטלנים לא יתגייסו”. ולמענם בדיוק מקדם ח"כ ביסמוט את החוק “להסדרת מעמד בני הישיבות”, שפוטר לדורות מגזר שלם מגיוס – גם את עברייניו, נושריו ועושי הביזנס.
שבוע עבר מאז פורסמו סעיפי הצעתו של ביסמוט, ובינתיים שתיקה רועמת מצד נציגי הציונות הדתית. האם שתיקתם נובעת ממבוכה מול חוק שגם הם מבינים שלא יגייס אף לוחם חרדי ולא יקל כהוא זה על הנטל שעל כתפי המשרתים? האם הם מחשבים את צעדיהם מחדש מול חוק שטורף את משאלת ליבם לשמר את הממשלה גם במחיר בלתי אפשרי, תוך ניסיון לשכנע את הבייס שמדובר בבשורה היסטורית?
האם גם הם רואים שאין בהצעה שום מנגנון אכיפה או בקרה שיביא למימוש היעדים הדלים ושכל מטרתה להחזיר תקציבים למגזר ולדחות את הסנקציות עד לאחרי הבחירות? ואולי סוף-סוף הם מבינים שההנהגה החרדית לא תסכים לחוק הכולל הסכמה לגיוס צעירי העדה כלוחמים, ולכן החוק עוצב כך שהיעדים יתמלאו בחרדים לשעבר ובצעירים נשואים, הזכאים לתנאי ת"ש מקילים והמחפשים אפיק להתפתחות מקצועית במימון המדינה?
ואולי הם לא נבוכים ולא מחשבים מסלול מחדש, אלא שותקים בתקווה שהבייס יישב בשקט – ולא ידרוש מהם להתנגד לחוק הפוגע בביטחון?
נכון לכתיבת שורות אלו, נדחו כל דיוני וועדת חוץ וביטחון בנושא. האם משום שטרם נמצאה הדרך המשפטית להכשיר את השרץ? או שראש הממשלה מבקש להתערב אישית כדי לוודא שהחוק יצלח את המכשולים ולא ייפול באצבעות חברי ליכוד וציונות דתית סוררים?
ימים יגידו. הציבור עוקב.
