בעוז ותעצומות

חיבור מופלא של 4,000 שנה מתרחש בין פרשת חיי שרה, המספרת את סיפור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו, לבין מלחמת ששת הימים. לאחר אלפי שנות ניתוק, העם היהודי שב אל חברון וחוזר לפקוד את תוככי המערה שבה קבורים אבות האומה.

ביום זה, כ"ד בחשוון, מלאו 31 שנים להסתלקותו של מי שהיה הרב הראשי לצה"ל, האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל, האיש ששר ההיסטוריה זיכה אותו להיות הראשון שיגיע לכותל המערבי, לקבר רחל ולמערת המכפלה.

דווקא בימים אלו, חשוב ומעניין לקרוא את תיאורו של הרב גורן על הגעתו בפעם הראשונה למערת המכפלה, דבריו מהדהדים עד ימינו אלה [הדברים לקוחים מתוך הספר 'בעוז ותעצומות: הרב שלמה גורן – אוטוביוגרפיה', בהוצאת ידיעות ספרים]:

"… התחלנו לעלות עד השערים שהיו משני צידי המערה, שני גרמי מדרגות. המשכתי לעלות עד השער הצפוני שכולם התפללו, וראיתי  שהשערים סגורים ונעולים. צעקתי בערבית 'איפתח אל באב' –  תפתחו את השערים! ושמעתי קולות מבפנים האומרים 'מפיש מפתוח' – אין לנו מפתח… במשך כשלוש שעות ניסינו לפרוץ ולפתוח את השערים, ולא יכולנו להפילם. שמעתי קול של טנק המתקרב למערה. היה זה הטנק הראשון שנכנס לחברון. מצאתי על הטנק דגל מאולתר שהחיילים ציירו על סדין בדיו כחול את סמל מגן דוד… על השער הראשי לפני מערת המכפלה היה תורן קטן. התקרבנו עם הטנק עד הקיר ליד השער, משם עליתי על הצריח, וכך תליתי את הדגל על מערת המכפלה.

"רצינו לפרוץ את השער שסגר על המערה. למרות מאות הכדורים שיריתי, לא הצלחתי לפרוץ את השער של מערת המכפלה. כשהגיע הטנק, ראיתי שיש בטנק לום. יחד עם הנהג שמנו את הלום בתוך השערים עד שהצירים יצאו מן השערים, כך שהשערים נפלו על הרצפה והמערה נפתחה בפנינו… נכנסנו למערה ותקעתי בשופר.

"לקחתי את ספר התורה וקראתי את פרשת 'חיי שרה', שם מסופר כיצד אברהם אבינו קנה את מערת המכפלה מבני חת. השעה הייתה לפנות בוקר, ואנו התפללנו. זכינו להתפלל שם. זו הייתה הפעם ראשונה אחרי אלפי שנים שיהודי נמצא בתוך המערה.

"אחרי שהתפללנו ותקעתי בשופר, השעה כבר הייתה 11 בערך. החלטנו לנסוע לבניין העירייה לראש העירייה עלי ג'אברי. כשהגענו לשם כבר ישבו ראש העיר והקאדי של מערת המכפלה, וכן מזכירים של העירייה ומתורגמנים שלנו ושל הצבא, עם מפקד הגדוד צביקה עופר, והכינו כתב כניעה בערבית… אמרתי למזכיר: אתה תכתוב מה שאני אגיד לך מילה במילה: 'אני ראש העיר, עלי ג'אברי. בשמי ובשם חברי העירייה ובשם כל תושבי חברון, אני נכנע ללא כל תנאי למפקד של צבא הגנה לישראל הממונה על העיר, ומתחייב למלא את כל הפקודות שאקבל מגורמים מוסמכים של צה"ל בלי לערער ובלי להסס ולמלא את כל הפקודות שלהם'.

"אחרי שקרא זאת בערבית, ביקשתי מראש העיר ומהקאדי שיחתמו על טיוטה זאת ויעשו עוד טיוטה. את הראשונה אני לקחתי וגם חתמתי עליה. עלי ג'אברי ביקש ממני מתנה למזכרת, ונתתי לו את התפילה לפני יציאה לקרב שהכנתי במאות אלפי עותקים. חתמתי לו על הצד השני  וכתבתי 'כן יאבדו כל אויביך ה"".

***

19 שנים לפני ההגעה למערת המכפלה, בימי הקמת המדינה, התקיימה פגישה מכוננת בין דוד בן-גוריון ראש הממשלה ושר הביטחון לבין הרב שלמה גורן [גורונצ'יק]. הפגישה בין שני האישים הללו, בן גוריון בן ה-62 והרב גורן בן ה-31 היה דרמטית, ובה הונחו היסודות למבנה צה"ל ולאחדות המחנה, יסודות המהווים את הבסיס הצה"לי עד היום.

כך מתאר זאת הרב גורן זצ"ל: "…ברגע שהתחלתי לדבר עם בן-גוריון, ראיתי שיש כבר איזו 'כימיה' בינינו… הוא התחיל לדבר איתי על האידיאולוגיה שלו ועל כך שהצבא חייב להיות מסגרת שווה לכל אחד ואחד. הוא אמר שאנחנו עם אחד וכולנו שווים, וכי יש לנו כעת בפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה צבא אחד…

"אמרתי לו שלפי דעתי אסור לפלג את העם לשניים, ובוודאי שלא לפלג את הצבא לשניים. הצבא חייב להיות מאוחד. אם נפלה בידינו הזכות להקים בפעם הראשונה, אחרי אלפיים שנה, את צבא הגנה לישראל – שילחם ויגן על עם ישראל וישחרר את ארץ ישראל. אסור לנו להופיע כשאנחנו מפורדים. כל דבר של פירוד זה דבר שהשטן מרקד בו, ובכל מקום שיש אחדות – שם יש קדושה והצלחה".

ראוי הרב גורן זצ"ל שיישמעו דבריו היטב בימים אלו וייפלו על אוזניים קשובות. ראויים היו הדברים להישמע אז, וראויים להישמע כפל כפליים בימינו.