הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים, ממתין ליד המעיין, ומגדיר לעצמו סימן לבחירת הנערה ליצחק: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק …".
הנערה נדרשה להיענות לבקשתו של העבד ולומר בנשימה אחת: "שתה וגם גמליך אשקה". העבד אינו מסתפק רק שתיענה לבקשתו ותשקהו מים, אלא מצפה שתציע באותו מעמד גם שתיה לגמלים. וכך כותב ה"בני יששכר" על משמעות החסד: "ביאר החילוק בין חסד לרחמים, כי רחמים הוא כשמרחם אחד על חבירו ונותן לו מבוקשו המצטרך לו, וחסד הוא כאשר נותן לו יותר ממבוקשו דבר שלא עלה על דעת המבקש".
השקיית הגמלים תובעת טרחה גדולה במיוחד. יש בה גם סימן לרגישות לבעלי חיים ולא רק לבני אדם. אולם, כאשר התורה מתארת את המעשה בפועל נראה לכאורה, שרבקה אינה עומדת במבחן וכך היא עונה לו: "וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ, וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ, וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב …".
רבקה מפצלת את דבריה ומעשיה. תחילה הציעה לעבד לשתות, ורק לאחר שסיימה להשקותו היא הציעה להשקות גם את הגמלים. "אור החיים" כותב שרבקה דווקא התנהלה מעל למצופה. היא חששה, שאם תציע בנשימה אחת שתיה לעבד וגם לגמליו, עלול אליעזר לשתות את המים במהירות, כדי שלא לעכב אותה שהרי עבודה רבה נכונה לה בהשקיית הגמלים. רבקה העדיפה לתת לאליעזר לשתות בנחת, ורק לאחר מכן להפתיע אותו ולהציע להשקות את גמליו.
אליעזר הסתפק תחילה במבחן החסד, אולם לתדהמתו נחשפה בפניו נערה עם לב רחב, שמוכנה בשמחה לתת יותר ממה שמבקשים ממנה, אבל יותר מכל היא מגלה גם רגישות כלפיו. בכך המבחן עדיין לא תם. והנה, בזמן שרבקה עמלה על עבודתה במסירות נפש גדולה עדיין אליעזר מסופק אם השליחות הצליחה – " וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ …". האם לאחר שרבקה טיפלה באליעזר ובגמליו בצורה כל כך מעוררת השראה, יש צורך בסימן נוסף כדי להשתכנע שהיא ראויה ליצחק?
המלבי"ם מסביר שאליעזר ציפה לדבר נוסף, וכך הוא כותב: "שעדיין עלה בליבו שיוכל להיות שהיא עושה זאת בעבור שתבקש ממנו מתן או אגורת כסף עבור טרחה, ובזה אין ראיה מזה שהיא נדיבה ובעלת חסד … ולכן החריש לדעת ההצליח ה' דרכו, שזה יראה בסוף מעשיה".
אמנם רבקה התאמצה ועבדה קשה, אבל אליעזר המתין אם היא תבקש גמול או למילה טובה על מעשיה. ואכן, בתום עבודתה רבקה עומדת ללכת לדרכה ללא כל צפייה לגמול או למילה טובה. באותו הרגע השתכנע אליעזר שרבקה מתאימה לביתו של אברהם, ומייד אליעזר מעניק לה נזם זהב. זו האישה שראויה ליצחק, שמצוי במשבר בשל מות אמו וניסיון העקידה. יצחק זקוק לאשה שתוכל לחדור אל לבו ולהבין את מצוקתו, שתהיה בעלת חסד, רגישה ומכילה.
בשנתיים האחרונות היינו עדים לרבים שנתנו ותרמו ללא גבולות. חיילים בקבע ומילואים התייצבו למשימתם ללא שאלות, לא ציפו לתודה ולא להערכה. יצאו לשדה הקרב בגבורה ללא חשבונות. אצטט שורה מדבריו של רס"ן שי שמריז הי"ד, שאמר לחייליו לפני הכניסה לעזה: "יש עם אחד שלכל אורך הדורות קמו עליו לכלותו. ובכל דור ודור היו את האנשים שקמו ואמרו – הנני! אתם הנחמה – זה התור שלנו".
החיילים הלכו בדרכו של אברהם, ונשותיהם ואימותיהם הלכו בדרכה של רבקה לצאת ולעשות ללא תמורה ואמרו "הנני". פעלו לשם שמיים, ולמען עם ישראל ומדינת ישראל. למרות שהם לא ציפו לגמול ולתודה, אנו כחברה מעריכים עד מאוד את תרומתם ועשייתם ואומרים להם תודה.
