יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, אמר השבוע כי אם מפלגתו תיבחר לשלטון לא יועברו כספים להתנחלויות. "הגיע הזמן לקבוע סדר עדיפויות חדש במדינת ישראל", אמר גולן. כצפוי בתקופת בחירות, דבריו עוררו סערה גדולה בימין. גם שני שותפיו לגוש האופוזיציה, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד התנערו מדבריו וקראו לו לחזור בו מהם תוך שציינו כי המתיישבים הם אזרחי ישראל לכל דבר. ככל הנראה זה שהוביל את יאיר גולן להבהיר מאוחר יותר את דבריו ולחדד כי התכוון שיש לחדול מלהעביר כספים למאחזים לא חוקיים בלבד: "גושי ההתנחלות הם חלק ממדינת ישראל. התכוונתי למאחזים בלתי חוקיים", כך אמר בישיבת סיעתו בניסיון למתן את הסערה שיצר.
דווקא ההבהרה של גולן לדבריו חשפה את השיח וההתייחסות הלא רלוונטית בפוליטיקה הישראלית בהתייחס למה שקורה מעבר לקו הירוק. לאורך כל השנים השיח בפוליטיקה הישראלית בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני היה סביב המונח "גושי ההתנחלויות". אבל, כאשר צוללים למפות השטח, בטח בשלוש השנים האחרונות, נראה שהמונח הזה כבר אינו רלוונטי. יאיר גולן הוא איש חכם, בעבר היה מפקד בפיקוד המרכז והוא מכיר את השטח היטב. הוא גם מכיר היום את השינויים הרדיקאליים שהממשלה הנוכחית מבצעת מעבר לקו הירוק. ולכן השימוש במונח "גושי ההתנחלויות" הוא נוח פוליטית. אפשר לקמט אותו, למסגר אותו כפי שרוצים.
המונח "גושי ההתנחלויות" התייחס בעבר לאזורים מיושבים וצפופים יחסית ביו"ש. בין היתר דובר על מעלה אדומים וחלק מסביבתה, מרחב אריאל, מרחב גוש עציון וקרית ארבע ומרחב לב ומערב בנימין.
אלא, שדי להביט על המפות העדכניות של השטח ומיד מבינים כי מה שהיה הוא לא מה שהווה ובטח לא מה שיהיה. מינהלת ההתיישבות שהוקמה בהסכמים הקואליציוניים פרסה את ההתיישבות מחדש ושינתה כמעט לחלוטין את כללי המשחק. הינה כמה דוגמאות קטנות. סמוטריץ' וצוותו הכשירות אדמות מדינה בשטחים פתוחים ויצרו רצפים של מאחזים ויישובים בבנימין בין היתר בחוות מלאכי השלום, בשומרון בכל אזור צפון השומרון החל מסבסטיה, הר עיבל, חומש שא-נור. בצפון בקעת הירדן, גוש עציון סביב שטח ההירודיון ובשטחים הפתוחים בהר חברון שם מתכננים מהפכה של ממש כולל הקמת ערים. אלו רק דוגמאות.
באופן עמוק יותר, האירוע הוא יותר אסטרטגי מאשר 'רק' התיישבותי. יאיר גולן יודע את זה. השיח על ההתנחלויות כפי שהיה עד כה לפני שנכנסים למערכת הבחירות כבר אינו רלוונטי. גולן יצטרך להתמודד, במידה ויהיה בעמדת מפתח אחרי הבחירות הקרובות, עם מציאות שונה לגמרי ממה שהכיר.
השיח על ההתנחלויות ב-2026 יתעסק בסוגיות מורכבות יותר ויידרש לקבל החלטות אקטיביות מכל צד. למשל, מה יהיה גורלה של מנהלת ההסדרה אותה הקים סמוטריץ' – זהו גוף עם דרקטיבה מדינית מחד גיסא אך עם אזרחים שעובדים במקביל למנהל האזרחי מאידך גיסא. האם יפורק הגוף ואם כן מי יטפל בכל הסמכויות שהועברו אליו וכבר לא קיימות במנהל האזרחי ? ומה יעלה בגורלו של הסגן האזרחי שמונה לראש המנהל? מעבר לכך, היישובים שאושרו בקבינט ועדיין לא יושבו בפועל ע"י משפחות. מה יעלה בגורלם? האם יבטלו החלטות קבינט? האם יעצרו תקציבים שכבר אושרו לשנים קדימה? בשומרון תוקצבו עשרות פרוייקטים למימוש חזון "מיליון בשומרון" לשנים קדימה. כך גם בבנימין ובהר חברון.
ועוד. ישנם חוקים שהממשלה דוהרת אליהם ומקבעת את מעמד יהודה ושומרון כתא שטח כמעט ריבוני של מדינת ישראל. דוגמא רק מהשבוע. ביום שלישי השבוע עלתה להצבעה בוועדת החינוך של הכנסת, הצעת חוק 'רשות המורשת יהודה ושומרון', הצעה היוצרת גוף סטטוטורי מקביל לרשות העתיקות שיפעל בשטחי יהודה ושומרון. הרשות למורשת תהיה בעלת סמכויות רחבות יותר מאשר סמכויות רשות העתיקות בישראל, בכל הקשור לטיפול במקרקעין בהם יש סבירות להימצאות עתיקות. זוהי הצעת חוק ריבונית לחלוטין.
השיח על המתרחש מעבר לקו הירוק בבחירות 26' השתנה לחלוטין. פוליטיקאים בכל צידי המתרס יצטרכו לתת תשובות מה יעשו ביום שאחרי המהפכה שמתרחשת.
