נגמרו התירוצים
הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר אישר סופית, השבוע, את פקודות המטכ"ל לשילוב חרדים בצבא. כזכור, אותם רבנים חרדים, ובראשם הרב דוד לייבל, שהאיץ בצעירים חרדים שאין תורתם אומנותם להתגייס לצה"ל במסגרות המאפשרות לחייל חרדי לשמור על אורחות חייו, דרשו שכל התנאים האמורים יהיו חלק מפקודות מטכ"ל, כך שמפקד שירצה להתעלם מהן, לא יוכל לעשות כן.
בין הפקודות שייכנסו לחוק הצה"לי בחלק מהמסלולים המיועדים לצעירים מהמגזר החרדי: איסור מוחלט לנשים להיכנס לבסיס ואיסור חשיפה של החייל לנשים; המפקדים באותן יחידות יהיו שומרי מצוות בלבד; חובת לימוד תורה ותפילה; ועדת רבנים חיצונית תפקח על יישום הפקודות. חטיבת החשמונאים תהיה הראשונה והגדולה מהיחידות החרדיות שכללים אלה יחולו בה לאלתר.
ובתוך כך, בשבוע החולף לא התקיימו דיונים של ועדת חוץ וביטחון בעניין חוק הגיוס, אלא נערכו דיונים פנימיים על נוסח החוק לקראת הגשתו להצבעה במליאה. כידוע, הסיעות החרדיות מתנות תמיכתן בתקציב המדינה בכך שחוק הגיוס יעבור.
כך או אחרת, עדיין נותרו קשיים גדולים בגיבוש נוסח חוקי של החוק. זאת לקראת הדיון בבג"ץ שמחכה לראות התקדמות בכל הקשור לאכיפת הגיוס על המשתמטים. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שלח השבוע מכתב לשרים ובו ביקש לקבל מכל משרד ממשלתי הצעות לצעדי אכיפה כלכליים משלימים נגד משתמטים מגיוס.
היועמ"שית של הוועדה אמרה כי יש כיום 71 אלף משתמטים, 80% מהם מהציבור החרדי. כ-32 אלף מהם הם עריקים 'עם ותק' וניתן, אם רוצים (ויכולים) לעצור אותם. היועמ״שית קראה לכל גופי המדינה להגביר את האכיפה הפלילית, האזרחית והכלכלית על חייבי גיוס.
ואם באכיפה עסקינן, ראש אכ"א, דדו בר כליפא, ביקש מהמשטרה לגבש נוהל לעיכוב דרושים למעצר שנתפסים במעצרים אקראיים עד הגעת משטרה צבאית – אך סורב. זאת על אף שהתחייב כי זמן הגעת המשטרה צבאית יעמוד על 30-20 דקות. התירוץ המשטרתי – חוסר בכוח אדם. לא הייתי חותם על כך שזו הסיבה האמיתית. המשמעות – צפי לצניחה נוספת במספר לכידות העריקים.
ואם מחפשים את חצי הכוס המלאה, הרי שאותה יועמ"שית אמרה בדיון בעניין גיוס חרדים כי "יש אכיפה בררנית קשה ומטרידה, אך על אף שקצב הגיוס רחוק מלספק את צורכי הצבא או ערך השוויון, ניכרת מגמה מסוימת של שיפור ועלייה".
ולמספרים מוחלטים: מנתונים שמסר נציג הצבא בדיון אצל היועצת המשפטית עולה כי ברבעון הראשון של שנת הגיוס הנוכחית התגייסו 1,100 צעירים חרדים – כפול ממספר המתגייסים לפני הסנקציות ו-20% מתגייסים יותר משהיה בשנה הקודמת. אם יימשך הקצב הזה, גיוס החרדים השנה יכול להגיע לכ-3,500 מתגייסים. סביר, שלסנקציות הכלכליות היה משקל מהותי בגידול.
ואפרופו הקשר בין חוק הגיוס לחוק התקציב, גורם במפלגות החרדיות ל׳וואלה׳: ״אחד התרחישים שנשקלים, אם חוק הגיוס לא יעבור – הצבעה על התקציב בקריאה שנייה ושלישית, ולאחר מכן פיזור הכנסת בהסכמה״.
במקביל לגידול בגיוס חרדים לצה"ל, תמונה דומה יש גם במשטרה. העיתונאי טוביה יגלניק ציין כי חל זינוק דרמטי של למעלה מ-130% במספר החרדים שמשרתים במשטרה. בשנת 2023 היו 399 חרדים בשירות חובה וקבע, ב-2024 עלה המספר ל-577, ואילו ב-2025 נרשם שיא של 923 חרדים וחרדיות במשטרה. העלייה היא בכל אפיקי השירות במשטרה, והיא מגיעה ברקע לסנקציות נגד עריקים חרדים. ב-2023 שירתו 51 חרדים במסלול שח"מ – חיילים במשטרה. ב-2025 המספר כבר זינק ל-211. במסלול השירות האזרחי ביטחוני במשטרה נרשמה כמעט הכפלה, וכך גם במספר החרדים שנמצאים בקבע במשטרה – מ-200 ל-373.
האם חוק גיוס/השתמטות כזה שעובדים עליו בכנסת יביא חייל חרדי אחד יותר? ספק גדול.
"צמרת צה״ל אישרה לאחרונה תוכניות התקפיות – לאפשרות של חזרה ללחימה ברצועת עזה, למקרה שיינתן אור ירוק לצה״ל לבצע את המשימה בעצמו"
בהמתנה דרוכה
הגיליון יורד לדפוס ביום שלישי, ועד שיהיה בידכם, לך תדע, אולי כבר נשב בממ"דים. פרשנים מעריכים כי לאחר שגם הרמטכ"ל, גם ראש אמ"ן וגם ראש המוסד ערכו ביקורים דחופים בארה"ב, שם נפגשו עם ראשי הצבא האמריקני, הכל דרוך לקראת מתקפה אפשרית. האמריקנים ריכזו כוחות אדירים באזור ונערכים למתקפה, שלדברי נשיאם, אם תפרוץ, תהיה היסטורית שלא הייתה כדוגמתה. גם צה"ל בכוננות עליונה, הן הגנתית והן התקפית. נתפלל (אף פעם לא מזיק) ונקווה לטוב.
לקראת סבב שני בעזה?
העיניים נשואות לאיראן מזה ולטראמפ מזה, ומיקוד תשומת הלב מהנעשה בחזית מול עזה הצטמצמה. לא בטוח שזה חכם. השבוע נפתח, לראשונה, מעבר רפיח. חלק מחברי 'מועצת השלום' של הנשיא טראמפ כבר מסתובבים בשטח ורוקמים תוכניות בסגנון 'הריביירה' של טראמפ. בנוסף, איחוד האמירויות מבקשת לנהל את רצועת עזה ברמה האזרחית. המגעים עם ארה"ב וישראל נמצאים בשיאם, טיוטות הוחלפו וההסכם בדרך. כך לפחות פורסם בחלק מכלי התקשורת.
ועוד בשטח: כ-20 אלף (אומדן) חמאסניקים עדיין מסתובבים חופשי בשטח שמעבר לקו הצפוני, מזוינים בכלי נשק, ומנהיגיהם מבהירים כי אין בכוונתם להתפרק ממנו. פירוז, אמרנו? חבר הקבינט השר סמוטריץ׳ אמר השבוע כי "בימים הקרובים יינתן לחמאס דדליין של חודשיים להתפרק מנשק באופן מלא – ואם חמאס לא יתפרק מנשקו, נפעל בדרך שלנו". ובד"כ, כשסמוטריץ' אומר, נתניהו מורה לבצע. מהי 'הדרך שלנו'? דורון קדוש דיווח בגל"צ כי צמרת צה״ל אישרה לאחרונה תוכניות התקפיות – לאפשרות של חזרה ללחימה ברצועת עזה, למקרה שיינתן אור ירוק לצה״ל לבצע את המשימה בעצמו. לפי בכירים בצה״ל, ״בתוך שבועות ספורים נוכל להשתלט מחדש על כל שטחה של רצועת עזה, והפעם – זה יהיה מהיר יותר, אגרסיבי יותר ועוצמתי יותר – כי אין יותר את המגבלה של תמרון במרחב עם חטופים״.
ייתכן. אבל יש 'אבל' אחד גדול, ושמו הנשיא טראמפ. כיום, הראש שלו עסוק (במקרה הטוב) בסוגיית איראן. אם ישיג הסכם מדיני עם איראן – הוא יראה בכך המשך הצלחה במדיניותו. בשבועות האחרונים טרמפ בהצהרותיו מסתפק בסילוק האיום הגרעיני ובהפסקת הרג המפגינים באיראן. את עניין אלפי הטילים הבליסטיים האיראנים שמאיימים על ישראל, הוא שכח להזכיר. שכח? פעם ועוד פעם. אולי במתכוון. ישראל, כמובן, לא תוכל להישאר אדישה לכך. היא לא יכולה להרשות לעצמה לאפשר את המשך האיום הבליסטי מאיראן ומגרורותיה.
ואם חוזרים לעניין עזה, לאחר שכל החטופים של ישראל הוחזרו הביתה (נתניהו אומר "כולה שלי – אני החזרתי"; טרמאפ אומר: "כולה שלי – אני החזרתי"), גורמים בירושלים חוששים שטראמפ יקל ראש בדרישה הישראלית לפירוז מלא של הנשק החמאסי, וינסה לכפות עליה פשרה בדמות פירוז הנשק הכבד בלבד, ושיישארו המנוולים עם כלי נשק קלים. אלפי רובים ואקדחים. הלו, טראמפ? גם אלה הורגים וטובחים. הזיכרון מ-7 באוקטובר 2023 חי ובועט.
חרף היותו אוהב ישראל גדול – ויש לו הרבה קבלות על כך – הנשיא טראמפ הוכיח, גם במלחמה הנוכחית, כי כאשר נראה לו שהאינטרס האמריקני או האינטרס האישי שלו שונה מזה של ישראל – הוא תמיד ילך על האינטרס שלו. כך היה עם החזרת מטוסי חיל האוויר שיצאו לתקוף באיראן, כך כשאסר על ישראל לתקוף בסוריה (מתוך רצון למנוע אחיזה טורקית שם) אותה הוא רואה כידידה גדולה שלו, ועוד. האם מתקרבים לעימות עם גדול ידידינו, הנשיא טראמפ, בסוגיית 'היום שאחרי' בעזה?
הוא, לשיטתו, היה כבר רוצה לפסוע על שטיח אדום בלובי של 'מלון טראמפ' על חוף ימה המדהים של עזה. בעיניים של ישראל, עיניים ימניות ושמאלניות כאחד, קודם כל יש לבער את חמאס מעזה לחלוטין, כדי שלא יעלה בידם הרעיון לנסות לחקות את 7 באוקטובר ההוא.
שר הביטחון ישראל כ"ץ מקיים פגישת עבודה עם הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, על הערכת המצב האזורית והמוכנות המבצעית של צה"ל לכל תרחיש. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
