אי אפשר שלא להבחין בהתעוררות רוחנית חסרת תקדים העוברת על החברה הישראלית בעקבות המלחמה הארוכה והקשה. דווקא האתגר הגדול שאיתו התמודדנו במלחמה גרם לרבים לגלות את העוצמה הרוחנית הפנימית הסמויה שבתוכם ולהוציא אותה מן הכוח אל הפועל. בתוך ההוויה הזו יש יותר ויותר אנשים שמתחברים לתקוות הנצחיות של עם ישראל, שעליהן אנו מתפללים בתפילות הלחש מדי יום במשך אלפי שנים, ומרשים לעצמם כבר לבטא אותן בשפה ברורה ובפומבי. ביניהן: "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
זוהי התפילה להשבת מערכת המשפט היהודית המפוארת כימי קדם, מימות משה רבנו. מערכת המציבה סטנדרטים גבוהים של דרישות ערכיות, משפטיות ומוסריות מן השופטים, ואת השתקפות הסטנדרטים הללו בחוקים ובמשפטים שעל פיהם הם דנים ופוסקים. מערכת שהביאה בשורה של צדק, ערכים וחירות לעולם.
באופן יוצא דופן מכל שאר שמונה עשרה הברכות שבתפילה, מוזכר בברכה זו שהשבת מערכת המשפט לתיקונה תסיר מאתנו "יגון ואנחה".
דווקא חברה דמוקרטית השואפת לצדק מוחלט ולשוויון אמורה לבקש זאת. יורם אטינגר, ששימש כקונסול וכציר בשגרירות ישראל בארצות הברית, מספר: "בביקורי הראשון בגבעת הקפיטול, מושב הקונגרס האמריקאי, ראיתי בבניין בית הנבחרים את פסלו של משה רבנו הניצב מול כס יושב הראש. שאלתי את האוצר: 'מה נשתנה הפסל הזה מכל הפסלים?' והתגובה הייתה מעניינת: 'הרי אתה יהודי מישראל, אתה לא יודע שמשה רבנו הוא המקור לחוק ולערכי המוסר, וכל שאר מעניקי החוק בעולם הם פועל יוצא של מורשתו של משה רבנו?'" (ערוץ 7, י"ט באלול תשע"ח).
וכאשר נכנס לאולם המרכזי של בית המשפט העליון מצא ש"מעל מושב תשעת השופטים העליונים, בתקרה, מי נמצא שם? משה רבנו, מחזיק את לוחות הברית ומשקיף על השופטים העליונים. לידי היה השוטר שהשגיח על הסדר באולם בית המשפט העליון, ואני מדגיש, שוטר, לא מדריך תיירים ולא הכומר של בית המשפט העליון. שאלתי את השוטר עם המדים הכחולים של משטרת וושינגטון: 'סליחה אדוני, מה משה רבנו, שלי, עושה פה אצלכם בבית המשפט העליון?' והשוטר ענה לי: 'סליחה אדוני, כך אנחנו מביעים את הערכתנו לתשתית של המשפט האמריקאי'. הרגשתי מבוכה לשמע אותה תגובה של שוטר אמריקאי, וחשבתי לעצמי מתי אזכה לשמוע תגובה דומה גם בבית המשפט העליון בירושלים ואולי גם בכנסת ישראל?" (שם).
כיום יש רבים שמצטרפים למשאלתו (כמובן שללא פסלים). לשם כך יש צורך ללמוד ולהכיר את מערכת המשפט היהודי. ישנם גם מי שנאבקים נגד המגמה הזו ומנסים ליצור דמוניזציה ליצירה המפוארת, ומצמידים לה סטיגמה ארכאית, כוחנית וכפייתית, ומציירים חזיונות אפוקליפטיים ומעוררי אימה אם אכן תשוב, ולו בצורה חלקית. ויש מי שאינם מכירים, ומסתמכים על המידע המסולף שֶׁמְּתֻוָּךְ להם, וחרדים.
בפרשת משפטים אנו לומדים על יסודות המשפט היהודי ועל מערכת הדרישות המוסריות מן השופטים, שביסודם: "…שני היסודות החברתיים של המדינה בישראל: יסוד השוויון הגמור לפני החוק, ויסוד האהבה והחסד כלפי כל בני החברה הנזקקים לעזרה. כל הדינים האמורים וכו', אינם אלא תוצאות של הכללים הנובעים מיסודות אלה, לגבי עשיית דין צדק בהתאם לעקרון השוויון ולגבי עיצוב החברה בהתאם לעקרון החסד" (רש"ר הירש, שמות כג, ט).
השופטים הצטוו בפרשתנו: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (שמות כג, ו–ח).
הגמרא במסכת שבועות (דף ל ע"ב ואילך) מביאה סדרה של כללים מחייבים לשופט, הנלמדים מפסוקים אלה.
ה"אבן עזרא" (כאן) קושר את הציווי "מדבר שקר תרחק" לציווי המקביל שבפרשת שופטים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ וגו'. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק וגו'. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף וגו'" (דברים טז, יח–כ).
התורה דורשת מן השופט שיהיה קנאי לאמת ולצדק ואין בלתם. לא רק שלא לקבל דבר שקר ולשקר בדין, אלא גם להתרחק בכל כוחו מכל נדנוד של "דבר שקר", גם כאשר הדבר אינו נוח לו באופן אישי, ונוגד את דעותיו הקדומות ביחס למי מן הנאשמים, או כאשר הסיטואציה העומדת במרכז הדיון נוגעת בצורה כזו או אחרת באג'נדה האישית שלו, ופסיקה על פיה אינה עולה בקנה אחד עם האמת.
כמו כן, מפסוקים אלה אנו לומדים על הרחבת איסור השוחד, ועל החובה להימנע מ"ניגוד עניינים": "והנה הרחיבה תורת ישראל את מושג השוחד הרחק מעבר למשמעו המצומצם. דייני ישראל אמרו: 'פסילנא לך לדינא' – פסול אני לשבת בדין עליך – לא רק במקרה של שוחד שלמונים, אלא בכל טובת הנאה, וְלוּא הקטנה והטפלה ביותר, כגון שהעביר אחד המתדיינים גרגיר אבק מגלימתו של הדיין, או שֶׁמָּחָה טיפת רוק שלרגליו, וכיוצא באלה וכו'. על הדיין בישראל לחוש בעצמו שהוא נקי מכל פנייה, אחרת לא יישב בדין" (רש"ר הירש, שם).
השבת מערכת המשפט לתיקונה היא סימן מסימני גאולת ישראל, שניבא הנביא ישעיהו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי־כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כו–כז).
לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ
