פרק כ"ב בשמואל א' מתחיל בתיאור המשך המנוסה של דוד מפני שאול:
"וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָׁמָּה. וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ, וַיְהִי עֲלֵיהֶם, לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ, כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ."
ארבע מאות האנשים שהופכים לבני בריתו של דוד ולמונהגים הראשונים שלו כאדם עצמאי הם בני משפחתו, אנשים מרי נפש, בעלי חובות ואנשים במצוקה. בפסוקים כתוב שהוא נהיה להם לשר- "שר המסכנים".

yogi-purnama
לעומת שאול שדרכו למלוכה הייתה בהדרכתו של שמואל הנביא, נראה שדוד עושה את זה לבד. גד הנביא מוזכר בפרקנו פעם אחת בהנחיה ספציפית ולאחר מכן נעלם. ניתן להגיד שבימים אלו של בדידות, מנוסה וחיפוש אחר מקלט, הם דווקא הימים בהם הוא מוכשר לתפקידו כמלך. היא מלאה בעשייה ובניסיונות, אותם נראה במהלך הפרקים הקרובים. דווקא עם האנשים הללו ובאקלים הלא פשוט בו הוא נאלץ להתמודד הוא מפתח את מקור כוחו.
חוקר המנהיגות הידוע יצחק אדיג'ס פיתח מודל שמחדד את שלושת מקורות המנהיגות של מנהיגים: סמכות, כוח והשפעה.
כשדוד ניגש להילחם בגוליית, הוא השתמש בכוח. הוא ידע להביס את הצד השני, היה חכם, נחוש ועם רוח גדולה. בעולם הארגוני, נראה את הכוח בא לידי ביטוי בכוח פוליטי, מנהיג שמצליח לסובב את העניינים ולעשות מהלכים שיגדילו את כוחו ובכך הוא ינהיג את אנשיו.
כשדוד הנהיג גדודים בצבאו של שאול, הוא השתמש בסמכות. אנשים הקשיבו לו והלכו אחריו מכוח התפקיד הרשמי שניתן לו ע"י המלך. בעולם הארגוני, המנהלים מובילים קודם כל מעצם כך שהם מוסמכים מטעם הארגון לנהל, ההנחיות והחוקים מאפשרים להם להניע את אנשיהם.
כעת, קרבה לדוד היא גזר דין מוות (כפי שרואים בהמשך הפרק בגורלם האכזר של כוהני נוב) ולכן הוא חסר כוח ובוודאי ללא סמכות. מחוסר ברירה הוא מפתח לאט עם המונהגים החדשים את יכולת ההשפעה- מניע באמצעות הקשרים הבין-אישיים, הערכים ובכוח אישיותו החזקה והמרשימה.
מנהיג טוב ויציב הוא כזה שיש לו סמכות, כוח והשפעה. כוח וסמכות הם מקורות הנעה שקל יותר לרכוש ובטווח הקצר הם גם יותר פשוטים להפעלה. לעומת זאת כדי להשיג את יכולת ההשפעה צריך לעבור תהליך אישיותי משמעותי. כאשר אדם מניע בזכות יכולת זו, המנהיגות שלו יציבה, עמוקה ומשמעותית יותר עבור המונהגים- וזה מה שדוד מצליח לרכוש לעצמו דווקא בתקופה הקשה של הגלות לקראת כניסתו לתפקיד מלך ישראל.
