הסבב הראשון, ביוני 2025, תפס אותי בחו"ל. חופשה שהתחילה בכיף התחלפה לאירוע מורכב, שכלל דאגה למשפחה בארץ, תחושת תלישות בניכר (כולל כמה חוויות מחממות לב), תחושת החמצה של מימוש זהותי הציונית וחזרה ארצה במחיר מופקע.
הפעם, אני ממתינה כאן בארץ, מפיקה לקחים ומתכוונת לשפר עמדות בתחום הלוגיסטיקה וניהול החוסן האישי:
הטענת הטלפון: טעות להסתובב עם סוללה כמעט ריקה בזמן אזעקות. מעכשיו יוצמדו לטלפון מטען חשמלי או סוללה ניידת.
חיבור מבוקר לחדשות ולאפליקציית ההתרעות של פיקוד העורף: אין צורך לשמוע על כל האזעקות בארץ. כששהינו בחו"ל נחשפנו, אנו והמטיילים הישראלים עמנו, לשלל אזורי הנפילות (והאזעקות), מה שהגביר את עוצמת המתח והפרשנות לממדי התקיפה.
חידוש מלאי החטיפים, הקמח ורסק העגבניות: עם כל הכבוד לפסח, בסבב איראן הראשון התקיים בביתנו, בלעדינו, טורניר מאסטר שף. הפעם, נמסר לי, יש לשפר את מוצרי הבסיס. אוסיף לרשימה חלבה ומסטיקים שמרוממים לי את מצב הרוח.
שילוב בלת"ם בלו"ז: מחד, רצוי להתקדם לפי התכנון ביומן. מאידך, חשוב להפנים שיש אפשרות שהתכנונים ישתבשו. אישית, התחלתי לתאם ציפיות עם הסביבה ולציין שיש סיכוי שניאלץ לקבוע לו"ז חלופי. אציע לשריין טנטטיבית מועד כזה ביומן, כשמדובר בפעילות מיוחדת שתוכננה זמן רב מראש.
ילדים: אם מישהו מהם יהיה איתנו בבית, הרי שמדובר ברגעי קרבה ואחווה שראוי למקסם ולנצור לעתיד.

חיזוק החוסן המנטלי: גיוס עין טובה ומבט היסטורי ואמוני. עין טובה – אימון בהודאה על מה שיש בכל יום. על מה שעמלנו להשיג ועל השפע שיש מסביב ובחינם, כמו פרחים, ציפורים ואוויר לנשימה; מבט היסטורי – אנו ניצבים במהלכה של תקופה חדשה במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל. סמיכות האירועים והמתח עם איראן, לפני חג הפורים והפסח, מאפשרת לאתר באירוע הזדמנות ל"ונהפוך הוא" ולשחרור העולם מעמלק, או לפחות מחלק ממנו.
מבט אמוני – כמו במגילת אסתר נוכחותו של הקב"ה כל כך מורגשת, אך לא נאמרת בראש חוצות. ואם ברכות "מתיר אסורים" ו"אוזר ישראל בגבורה", אותן בירכנו וביקשנו במשך שנתיים, התממשו, הרי שגם "עוטר ישראל בתפארה", "הנותן ליעף כוח", "זוקף כפופים" וברכות רבות אחרות יכולות אף הן להתממש כהרף עין!
שנשמע ונקדם בעצמנו בשורות טובות!
לתגובות: naomieini1@gmail.com
