הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)במהלך תיאור בניית המשכן, משובצים שני כתובים ובהם הוראות בקשר לשבת. אחד מהשניים מובא בפרשה, "…ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לד'" (שמות ל"ה, א'-ג'). רש"י בעקבות חז"ל מסביר את הקשר כאזהרה לאנשים שעוסקים במלאכת בניין המשכן שמלאכה זו אינה דוחה שבת "הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת" (שם). הפסוק השני בו מוזכרת השבת נאמר בהקשר לעשיית הכיור "אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם…" (שם, ל"א, י"ג). רש"י פירש גם פסוק זה באופן דומה "אף על פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה, שבת אל תדחה מפניה. כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן".
את המילה "אך" במקרא מקובל לדרוש כמי שבאה למעט, ובהקשר הנוכחי היא באה למעט את בניית המשכן בשבת. גם את המשכן, עם כל חשיבותו, אין לבנותו אלא בימות החול.
הקמת מדינה ישראל יצרה בעיות הלכתיות שמעולם לא התעוררו בעבר. בשנת תשי"א, פרסם דוקטור צעיר בשם ישעיהו ליבוביץ' מאמר בשם "השבת במדינה כבעיה דתית". במאמר זה טען ליבוביץ', שההלכה נתקלת בבעיה כאשר היא מנסה להתמודד עם בעיותיה של המדינה, ובעיות אלו הן אימננטיות ודורשות שינוי מהותי ועמוק (יהדות עם יהודי ומדינת ישראל החל מעמ' 108). כדוגמה לבעיות ההלכתיות של המדינה, הביא ליבוביץ' את הפעלת מפעלי המדינה החיוניים בשבת, השירות הדיפלומטי, תחנות המים והחשמל, ומפעלי המלט והבטון התעשייתיים, מפעלים שהפסקת הפעלתם אינה כרוכה בפיקוח נפש מיידי.
מאמרו של ליבוביץ' עורר סערה ורבים הגיבו ביחס לאותן טענות. ראש וראשון היה הרב משה צבי נריה, שפרסם קונטרס בשם "קונטרס הוויכוח" ובו התפלמס עם טענותיו של ליבוביץ' וכך כתב "אילו עמדה הממשלה ורוב הכוחות הקובעים את דמות המדינה…והיו שואפים לבניין המדינה על יסודות התורה והמצוה – לא היה כל קושי יסודי לבנות את המדינה ולקיימה, מבלי לפגוע כלל בהלכות שבת וכדומה…לא הלכות שבת הן המעכבות…אלא הליכות המדינה…" (צניף מלוכה החל מעמ' 299).
אחת הבעיות המרכזיות בבתי חולים היא העבודה בשבת ובחג בבית החולים. הבעיות העיקריות בעבודה הרפואית בשבת בבית החולים הן, הכתיבה, הבישול והפעלת מכשירים חשמליים מגוונים. ההקלות ההלכתיות בעבודה בשבת בבית החולים מבוססות הן ומקובלות, וכפי שכותב הרב הרצוג "…ואם אנו מקילים בבתי חולים, לא יבואו להקל בחוץ, שהכל יודעים שלחולים יש להקל" (שו"ת היכל יצחק או"ח, ל').
הלכות מדינה, שנחשבו דורות רבים כ"הילכתא למשיחא", הפכו להלכות מעשיות לאחר קום המדינה. סוגי הבעיות ההלכתיות – הבעיות ההלכתיות הקשורות לבית חולים מתחלקות לבעיות טכנולוגיות, דינים הנוגעים להנהלת בית חולים, ודינים הנוגעים לחולים המאושפזים בבית חולים. העיקרון לפיו ראוי לצמצם את חילול השבת במידת האפשר ובאופן שאינו עשוי להשפיע לרעה על מצב החולה, מחייב להיערך ולהכין מבעוד יום כל דבר שיצטרך לו בשבת לצורך החולה.
הדבר נכון גם ביחס למצב בו כעת אין לפנינו חולה שיש בו סכנה אך עלול להתהוות מצב של פיקוח נפש בעתיד שראוי להיערך לקראתו, דבר המצריך בתי חולים להיערך מבעוד יום ולהכין את כל הניתן כדי למנוע חילול שבת שאינו הכרח.
