מהיר קיצוני ועצבני

יש אנשים שכל חייהם מתנהלים כמו משחק הילדים- 'כן-לא-שחור-לבן'. גוונים נוספים בין שחור ללבן לא קיימים בחייהם. השפה בה הם משתמשים, וחייהם בכלל, נעים כמטוטלת – או שחור או לבן. או כן או לא. או הצלחה כבירה או כישלון קולוסאלי. או רגוע או עצבני. או הכל עכשיו או אף פעם לא.
דבר אחד מרכזי חסר בחייהם, מעבר להבנה הפשוטה שהחיים הרבה יותר מורכבים מפתרונות של שחור –לבן.
הם מתקשים להבין או לקבל מילה אחת מרכזית- תהליך.
החיים בנויים מתהליכים, שחלקים איטיים, חלקם מורכבים, חלקם שוחקים. כשם שבהריון אי אפשר לקפוץ מהחודש הראשון לחודש התשיעי אלא חייבים לעבור תהליך של הריון, וכשם שגם בעולם הצומח ובחקלאות אי אפשר לדלג על תהליכי צמיחה, כך גם בחיים הפרטיים והציבוריים.
חיינו בנויים מתהליכים ארוכים ומורכבים, ללא קיצורי דרך וללא פיתרונות קסם.
פרשת וארא, שמביאה לעולם את 4 לשונות הגאולה, ואף את הלשון החמישית, באה ללמד את העיקרון הזה שאין קיצורי דרך גם לא בתהליכי הגאולה. כמו במצרים, הם יתנהלו כך: " לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'".
אין מעבר או מסלול ישיר מ 'וְהוֹצֵאתִי' ל 'וְהֵבֵאתִי'. שלב אחרי שלב נצטרך לעבור את כל התחנות בדרך.
לפעמים אנו נתקלים ושומעים כל מיני קריינים ופרשנים ומומחים מטעם עצמם, ועוד כל מיני כאלה שבחיים עצמם לא ממש עשו משהו רציני חוץ מללהג, ללגלג להשמיץ ולבקר, ממהרים להגדיר דברים באופן קיצוני תוך כדי שימוש במילים בומבסטיות ומתלהמות- 'כישלון קולוסאלי' או 'הצלחה מסחררת', 'שחור' או 'לבן' וכדומה, ומציעים פתרונות מהירים של 'כאן ועכשיו', ושרק אם נעשה עכשיו כך וכך יבוא שלום על הארץ ולציון יבוא גואל .
כשאני שומע את הסגנון הזה אני נזכר בדברי ההגדה של פסח- 'אילו היה שם לא היה נגאל'. אילו היו שם לא היו נגאלים כי לא היה להם אורך הרוח לחכות מ 'וְהוֹצֵאתִי' עד 'וְהֵבֵאתִי'.
לבנות מדינה, חברה, ועם מחדש אחרי אלפי שנים מחוץ לבית, תוך כדי מלחמה יום יומית על ההישרדות – זה תהליך. ארוך, איטי, מייגע, אבל הכרחי.
פרשת השבוע וכל סיפור יציאת מצרים הלאומית והפרטית- באים ללמד את קוד המורכבות ואת סוד התהליך כתנאי לזכות ללשון הגאולה החמישית.
(וארא תשעו)