המזמור שמספר אודות געגועי בני הגולה לירושלים, הפך למזמור נבואי על שחרור ירושלים בימינו. "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשלים… שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'… לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" [מתוך התפילה ליום-ירושלים, תהילים קכ"ב]. המאירי פירש: "זה המזמור יש לפרשו על בני הגלות… יתנבא על בשורת הגאולה: שבהגיע תור הגאולה ויצא קול הישועה, תגדל שמחת העם בבשורה. ולהפליג במעלת הישועה האריך בשבחי ירושלים ואמר: 'עומדות היו רגלינו…'". נוסיף, כי זו לא הייתה רק שירתם של בני הגולה, אלא ביטוי רגשי לתקווה הגדולה, שחיזקה את עם ישראל בזמנים קשים. תקוות שבטי ישראל לאורך כל הדורות, לשוב לציון!
לא פלא אפוא, כי ביום שחרור ירושלים עצמו, בעת הקראת הידיעה על שחרור העיר בחדשות, השמיע קריין קול ישראל את המזמור הזה בשלמותו.
רק שבוע לפני כן, בבוקר 29 במאי הסתובבו עשרה גברים מזוקנים בגן מאיר בתל-אביב, סובבו אותו 7 פעמים ולחשו תפילה שהכשירה את הגן לבית קברות לשעת חירום. גן זה ואחרים הוכשרו למקרה שיתממש חלילה התרחיש הפסימי של הפצצה מאסיבית מצד חילות האוויר הערבים על ערי ישראל. ההמתנה המתוחה ואווירת הדיכאון התחזקו כאשר שה"ח אבא אבן נכשל במגעיו עם שועי עולם. כל מדינות המערב בחרו להסתתר מאחרי גבה של מועה"ב של האו"ם. ארה"ב, בריטניה וצרפת התנו את פעולתן לפתיחת הַמְּצָרִים, בהסכמה של מועה"ב, כולל הסכמת ברה"מ, שתמכה בערבים. התירוץ שלהן היה, לעשות הכול כדי למנוע מלחמת עולם.
בינתיים, במערכת הפוליטית ארגנו השר ח.מ. שפירא וח"כ מנחם בגין ממשלת 'ליכוד לאומי'. רה"מ לוי אשכול, הסכים למסור את תפקיד שר הביטחון לידי משה דיין ממפלגת רפ"י שבאופוזיציה. כך קמה ב- 1 ביוני ממשלה הכוללת את כל המפלגות הציוניות. הייתה זו זריקת מורל נהדרת לעם ישראל.
דיין ואנשי מערכת הביטחון החלו בתרגיל ההונאה הגדול. יומיים לאחר מינויו שוחררו אלפי חיילי מילואים לביתם ומישהו דאג לפרסם תמונה של חיילי מילואים בחוף הים. לעיתונאי וינסטון צ'רצ'יל [הנכד של] רמז דיין שהמלחמה לא תפרוץ כ"כ מהר. וינסטון הצעיר מיהר להזמין מקום טיסה חזרה למולדתו.
בארה"ב נשמעה צפירת הרגעה, ובינתיים החמיר המצב. צרפת השלימה סיבוב של 180 מעלות והודיעה על אמברגו נשק לישראל. עיראק הצטרפה לקע"מ- ברית צבאית שכללה את מצרים סוריה וירדן. סעודיה הצטרפה למחרת. אחמד שוקיירי, ראש אש"פ הודיע כי מעבר מנדלבאום בין ירושלים המערבית להר הצופים נסגר לשיירות ישראליות.
הממשלה החדשה החליטה להקדים תרופה למכה ולתקוף. התוכניות היו מוכנות: 'מבצע מוקד' של חיל האוויר ו'סדין אדום' של חיל היבשה.
שעת ההתחלה של 'מוקד' נבחרה בערמומיות. 08:45 לפי שעון קהיר. למודיעין נודע על טיסות בוקר של חיל האוויר המצרי שנועדה למנוע הפתעה ישראלית. אחרי שווידאו שאין כזו, יצאו בשעה 08:45 לארוחת בוקר. חיל-האוויר התכונן למוקד החל משנת 1962 לפי הוראתו של מפקד החיל עזר ויצמן, שהיה עכשיו ראש אג"ם. סוכם על השארת 12 מטוסים בלבד להגנת ישראל בעורף ולעומת זאת, 200 מטוסים נשלחו לתקיפת 11 שדות התעופה המצריים. ההתקפה פעלה בסדר מופתי. המטוסים יצאו לדרכם בדממת אלחוט בדרך הים. הַיַּעַף הראשון של המטוסים תקף את מסלולי הטיסה בפצצות מיוחדות שפותחו לפיצוח הבטון. הַיַּעַף השני תקף את המטוסים שעל הקרקע. כך הושמדו 348 מטוסים מצריים ביום הראשון למלחמה. שר המלחמה המצרי, עמאר היה אמור לנחות בבסיס ביר-תמדה בסיני בזמן הגל הראשון, חיילי הנ"מ המצרי קבלו הוראה לנצור אש בשעה הזו , ובכך הקלו על חיל-האוויר שלנו.
אחרי מצרים הגיע תורה של ירדן. אחרי שאיבדה את חיל-האוויר שלה, כעבור יומיים, שוחררה ירושלים. התקיים הכתוב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשלים!"
Yaakovspok1@gmail.com.
