כל הפוסטים של יעקב ספוקויני

  "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". יעקב שלח שליחים מיוחדים אל עשיו במאמץ למנוע

יעקב יוצא לגלות בעל כורחו. בורח הוא מפני עשיו לפי מצוות הוריו. רבקה מנחמת את יעקב, כי מדובר במשהו זמני:

"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". רש"י: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר

פרשתנו פותחת באירוח המלכותי שהעניק אברהם לשלושת אורחיו. חז"ל הפליגו בשבחו של אברהם.  "אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ [יב, א]. ה' מצווה על אברם

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר" [בראשית ו, יד]. שואל רש"י: מדוע

"תניא אמר רבי שמעון: בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הֵקְטֵר חלבים ואברים ופדרים, כשרים כל הלילה ואין ממתינים

"וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה" [בתפילת 'ונתנה תוקף']. בפשטות ה'תשובה' היא לשוב ולשמוע בקול ה', ככתוב: "וְשַׁבְתָּ עַד

"…וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר, ברוך אתה ה' זוֹכֵר הַבְּרִית" – מתוך התפילה בראש השנה. רש"י במסכת מגילה [לא.]