אובדן מצרים
פרעה הכביד את ליבו ולא רצה לשחרר את ישראל. לעומתו, עבדיו, יועציו הבכירים, ניסו לפקוח את עיניו, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי
פרעה הכביד את ליבו ולא רצה לשחרר את ישראל. לעומתו, עבדיו, יועציו הבכירים, ניסו לפקוח את עיניו, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי
כבר במכה הראשונה שהביא על מצרים, העמיד ה' את פרעה במקומו האמיתי. ה' אמר למשה: "לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה
השבת מתחילים לקרוא את ספר שמות. אברבנאל כינהו "ספר האומה". כי ספר בראשית התמקד בסיפור היחידים, "המה הגיבורים אנשי השם"
בין ברכת יעקב לבניו, דן וגד, מופיע פסוק מיוחד: "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס
יעקב אבינו חשש מחשכת הגלות ולכן נגלה אליו ה' לחזק אותו, ואמר לו: "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵ-ל אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא
אחרי הניצחון המבריק של יהודה המכבי על צבאו של גיאורגיאס בקרב על אמאוס [165 לפה"ס] ביטלו הסלווקים את גזרות הדת,
דמותו של יוסף עומדת במרכז פרשתנו. יוסף נחשף לא רק כחולם חלומות, אלא גם כאחד שיודע לפתור אותם. בעת היותו
"וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם" [לד, יג]. שואל הרמב"ן: אם
פרשתנו נפתחת בתיאור יציאתו רבת הרושם של יעקב מבאר שבע לחרן. תחילת יציאתו אינה מלווה בתיאור רגשי. אולם, בהמשך לומדים
הריטואל הקבוע ביחס כלפי היהודים מופיע בפרשתנו לפי הסדר: הצלחה יהודית מסחררת, קנאה, גירוש ורדיפה ואח"כ פיתוי המצליחנים לשוב:" וַיִּזְרַע