מערכת שבתון אוהלן של האמהות
הרב שמואל דב רוזנברג
פ"ת
פרשתנו עוסקת בחילופי המשמרות של אמהות האומה.
בעוד שבתחילת הפרשה מתוארים מותה וקבורתה של שרה אימנו, הרי שבהמשכה מתוארת הדרך המיוחדת לאיתורה של רבקה ;האם הנוספת העתידה להצטרף אל ביתו של אברהם וממשיך דרכו, יצחק.
תכונותיהן המיוחדות של האמהות מתגלות בהרחבה בתיאור כוח החסד והנתינה המופלא במעשיה של רבקה למען אליעזר והגמלים אשר איתו. תכונות ייחודיות אלו, תהפוכנה לכוחות עוצמתיים באומה הנבחרת לדורותיה.
והנה במהלך פרשתנו, מתגלות ומתבררות בין השיטים ,לאור פרשנותם של חכמינו, נקודות אור מיוחדות אשר אפיינו את "אוהל האמהות".
למעשה, התוודענו לאוהל שרה אימנו עוד בפרשה הקודמת, כאשר המלאכים מתייצבים לפני אברהם ושואלים אותו "איה שרה אישתך" ומשיב אברהם "ויאמר הנה באוהל". על כך לימדונו חז"ל "להודיע ששרה אימנו צנועה הייתה" (ב"מ פ"ז ע"א). דומה כי צניעות זו המצויה באוהל מבטאת עוצמה פנימית רבה, אך אנו ננסה בעז"ה לגלות מעט מהמוצנע באוהל זה.
מהי מהותו הפנימית של האוהל המדובר?
בפרשתנו נמצא תאור של המפגש המיוחד ויוצא הדופן של יצחק ורבקה ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאישה".
חכמינו נתנו משמעות רבה לאותו תאור המובלע בין השיטין בסוברם כי אין כאן תאור מקום גרידא, אלא תיאור של מציאות רוחנית, הבאה לידי ביטוי בלשון הכתובים: "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו". רש"י בפירושו לפסוק מצטט את לשון המדרש: "ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור באוהל, ומשמתה פסקו וכשבאה רבקה חזרו".
מהו טיבען ופישרן של תופעות אלו אשר התרחשו באוהל שרה אמנו, חדלו להתקיים עם מות שרה ושבו וחזרו עם כניסתה של רבקה האהלה?
פרשנים רבים ביארו את התופעות של "הענן", "העיסה" ו"הנר" שהיו באוהל האמהות כעדויות למצוות המיוחדות שנמסרו לנשים שהן – נידה, חלה והדלקת הנר. לפי יסוד זה, הענן מבטא את הטהרה המצויה באוהל הבא לידי ביטוי בקיום מצוות הנידה, הברכה המצויה בעיסה מבטאת את מצוות הפרשת החלה מן העיסה, והנר הדולק מערב שבת מבטא את מצוות הדלקת נר שבת.
אך ניתן לייחס לתופעות שנתגלו באוהל האמהות משמעות עמוקה יותר, לאור פרשנותו של הרמב"ן בהקדמתו לספר שמות. הרמב"ן מדגיש כי "כאשר ישראל הקימו את המשכן חזר הקב"ה והשרה את שכינתו ביניהם, כפי מעלת אבות האומה שסוד אלוקים ושכינתו שרתה על אוהליהם".
ניתן להבחין כי במשכן התרחשו אירועים דומים לאלו שהתרחשו באוהל האמהות. ענן ה' עמד מעל המשכן. בנר המערבי שבמשכן התחולל נס תמידי שבאותו נר היה הכוהן מדליק ובו היה מסיים. בלחם הפנים נשלחה ברכה כאשר הלחם נותר חם כביום הילקחו.
לאור יסוד ההשוואה שבין המשכן לאוהל, הרי הענן מבטא את השראת השכינה במקום, הברכה בעיסה ובלחם הפנים מציינת את הקיום הכלכלי והברכה המצויה בצרכים החומריים, והנר שהאורה בו מתרבית והולכת, מבטא את אור ה' שאינו מתמעט אלא מתרבה והולך מיום ליום ומשבת לשבת.
אף שהזכרנו את צניעותה של שרה אמנו המצויה בתוך האוהל, הרי שכוח האבות נבע מעוצמות פנימיות מיוחדות שהיו מצויות באוהליהן של האמהות.
בניינה הכללי של האומה מתייסד מבניין כל בית ובית על בסיס החותם שהטביעו אמהות האומה באוהליהן.
כאשר יסודות אלו ישתמרו בבתי ישראל, נוכל לומר בפה מלא שירה והודיה לה' "מה טובו אהליך יעקב", "וידעת כי שלום אוהלך".
תשס"ז
