מערכת שבתוןשרון בריק-דשן, מובילה בפורום 'שותפות לשירות'
עוד בשנתה הראשונה של מדינת ישראל נענה דוד בן־גוריון לדרישת ההנהגה החרדית ופטר כ־400 תלמידי ישיבות מגיוס. לצד זאת, מאות חרדים כן התגייסו ולקחו חלק במאבק על ביטחון המדינה. אלא שמאז – המספרים רק הלכו וגדלו.
לאורך השנים נעשו ניסיונות חוזרים להסדיר את הסוגיה: הגבלות, ועדות וחקיקה. ועדת טל ובעקבותיה חוק טל, שנועד לצמצם את אי־השוויון, בוטל בבג"ץ. ממשלות התחלפו – אך פתרון אמיתי לא הגיע. במקביל, הוקמו מסגרות ייעודיות לשילוב חרדים בצה"ל – מגדוד נצח יהודה ועד מסלולים טכנולוגיים שהיו מותאמים לאורח החיים החרדי ואטרקטיביים מבחינת אופק תעסוקתי. גם חטיבת חשמונאים, שהוקמה ב־2024, נועדה לתת מענה מותאם. בפועל ועל אף עלייה הדרגתית בגיוס, מספר המתגייסים נותר נמוך: מאות עד אלפים בודדים בשנה.
בשנת 2023 התגייסו כ־1,700 חרדים, וב־2024 עלה המספר ל־2,811. העלייה הזו התרחשה דווקא על רקע מלחמת חרבות ברזל – מלחמה שהמחישה יותר מכל את המחסור החמור בכוח אדם לוחם ובתומכי לחימה. ובכל זאת, גם הנתונים הללו נותרו רחוקים מלתת מענה לצרכים המבצעיים של צה"ל.
כאשר ביולי 2023 פקע תוקף מעמד "תורתו אומנותו", ברגע הפכו עשרות אלפי צעירים חרדים למחויבי גיוס. צה"ל נדרש לשלוח צווי גיוס לכולם ונערך לקליטתם בתהליכי צווי הגיוס והשירות. במקביל, במהלך 2024, תחת המלחמה, חזר חוק הגיוס לשולחן הדיונים במסגרת החלת דין רציפות. אך במקום להיות נקודת מפנה ותחילתו של גיוס משמעותי מהמגזר החרדי, נעשו בו שינויים שהמשיכו לשמר ולהבטיח את הפטור לתלמידי ישיבות, תוך התעלמות בוטה מצורכי הביטחון והחוק נותר כ"חוק פטור מגיוס".
המציאות הביטחונית בישראל כבר אינה מאפשרת דחייה ומסמוס גיוס הצעירים. צה"ל נדרש להרחיב באופן משמעותי את הכוח הלוחם ואת מערך תומכי הלחימה, כדי לעמוד בעומס המתמשך בכל הגזרות, היום ובשנים הבאות.
עבור הציבור המשרת כבר כמעט שלש שנים בסדיר, במילואים ומשפחותיהם, המציאות היומיומית היא עומס, שחיקה, פגיעה כלכלית ומשפחתית וחוסר שוויון בלתי נסבל. השאלה כבר אינה אם נדרש שינוי, אלא כמה זמן עוד יחזיק מעמד הציבור המשרת ומה יעלה בגורל המדינה כשיאזלו כוחותיו.
