מבני עקיבא לבני עקיבא

אני מרשה לעצמי לצאת מתוך נקודת הנחה שמרביתו של קהל הקוראים של עלון זה היה בנעוריו ב"בני עקיבא". חיפשתי תאריך קרוב המהווה נקודת ציון בתולדותיה של "בני עקיבא" כדי שאוכל להעביר בו את תוכן טור זה, ומכיוון שלא מצאתי, סברתי שהחידוש שבאמתחתי בתולדותיה של "בני עקיבא" אינו יכול לחכות עוד ועליי לשתף בו את הקוראים כבר בשבת זו.

כולם יודעים, ובכל מקרה שמעו על כך בהיותם בבני עקיבא, שאת השם המיתולוגי "בני עקיבא" העניק לתנועה אברהם קסטנבוים, איש הנמנה עם מייסדי תנועת "הפועל המזרחי", ממקימי מפעליה ומראשיהם. בשעתו סיפר על כך מייסד התנועה, יחיאל אליאש: "התאספנו מספר חברים, וכל אחד 'זרק' שם לחלל. מכל השמות שהועלו, 'תפסה' אותנו מייד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז"ל, מי שהיה חבר במרכז העולמי של 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי'. הוא הציע את השם 'בני עקיבא', וזה הדליק אותנו. רבי עקיבא סימל בעינינו יותר מכל שם אחר את רעיון תורה ועבודה. הוא היה גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי וגם תלמיד חכם, והשקיע את עצמו בדל"ת אמותיה של תורה והלכה. רבי עקיבא ראה בכל אדם – אדם, וזו הייתה גם תפיסתנו: לא להרחיק אלא לקרב. אנו תלמידיו של רבי עקיבא – אנו רבי עקיבא".

לאחרונה התוודעתי, בסיועו של ד"ר יוסי גלובינסקי, איש רב השכלה, למאמר של יוסי בהרב ויוסי כץ על תנועת "בני עקיבא", מאמר המבוסס על עבודת גמר לתואר שני של בהרב בהדרכתו של כץ.

באחת מהערות השוליים מספרים לנו הכותבים כי בוועידת מינסק, הוועידה השנייה של ציוני רוסיה, שהתקיימה בספטמבר 1902, 27 שנים לפני הקמתה של תנועת הנוער הדתי "בני עקיבא", הציע מנחם אוסישקין להקים תנועת נוער ציונית שתיקרא "בני עקיבא". בינואר 1903 שלח חיים ויצמן איגרת לאוסישקין בה הוא מפציר בו ליישם את תוכניתו להקמת "בני עקיבא". לכאורה נשא המאמר הזה בקרבו "סקופ", אולם באיזשהו אופן הוא נותר ללא הדים.

המאמר הזה שלחני לספרו של מרדכי נורוק, ציר בוועידה, שהיה בערוב ימיו שר הדואר הראשון של מדינת ישראל במסגרת תנועת "המזרחי", "ועידת ציוני רוסיה במינסק – דוח מהוועידה", בו הוא מדווח בפרטי פרטים על המתרחש בוועידה. בספרו כותב נורוק כי אוסישקין דרש "להקים גווארדיה ציונית מציונים רווקים שיעמדו במשך שתי שנות שירותם לרשות התנועה הציונית".

נורוק לא נקב בשם "בני עקיבא", אולם, י. גולדשטיין, שכתב את הביוגרפיה של אוסישקין, שאליה דילגתי במאמציי לתור אחר המופע של השם "בני עקיבא" בוועידת מינסק, מאשר שהוועידה דנה בהצעתו של אוסישקין להקים "תנועת נוער ציונית ('בני עקיבא') שחבריה יתנזרו לזמן ידוע מחייהם הפרטיים וימסרו את ליבם רק לעבודת ציון".

בהמשך מספר גולדשטיין כי חודשים ספורים לאחר הוועידה שלח ויצמן איגרת לאוסישקין, בה הוא מפציר בו ליישם את תוכניתו "בדבר הקמת גוורדיה של צעירים ('בני עקיבא') שתהיה לאוונגארד של התנועה". לאחר הקונגרס השישי, קונגרס אוגנדה, מקים אוסישקין ארגון שמטרתו "להקים תנועת נוער ציונית מיליטנטית 'בני עקיבא'".

הידיעה כי המושג "בני עקיבא" היה כבר למטבע לשון בפיהם של צירי וועידת מינסק 27 שנים, לפני הקמת תנועת "בני עקיבא" שלנו, וכי אברהם קסטנבוים, שעל היותו בעל זכות הראשונים גדלנו כל חיינו, איננו כזה, הכתה בי כבמכת ברק. האומנם פעמיים בהפרש של 27 שנים הבליח בקרב אנשים אותו רעיון לקרוא לתנועת נוער יהודית ציונית על שם רבי עקיבא? האומנם אליאש, קסטנבוים וחבריהם לא שמעו מעולם את המושג "בני עקיבא"? ושמא דווקא היה מוכר להם המושג? והרי אין זכר לכך בכתביהם?

יש ששאלו מדוע נקראה התנועה "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא", כיאה לתנועת נוער דתית הנושאת את ערכיו של "רבי עקיבא" ולא של "עקיבא" הצעיר. האין זה בהשפעת אותו שם שנתן אוסישקין לתנועת הנוער שלו שאיננה דתית?

הרב קוק בברכתו לתנועת בני עקיבא בוועידתם בשנת תרצ"ד, לימד על בני עקיבא אך ורק זכות בעקבות היותם קרואים על שם רבי עקיבא, ולא נתן לעובדה שחניכי התנועה הם בני "עקיבא" כדי להמעיט בערכו של השם. הרב קוק נקט בשלושה עקרונות יסוד הרשומים על שמו של רבי עקיבא, והם המשמשים נר לרגליהם של חניכי התנועה: א. אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש. ב. תורתו של רבי עקיבא כוללת את המשנה, הגמרא, המדרש וכל הספרות ההלכתית הנמשכת מאלה. ג. התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחייה לישראל וארצו.

כך או כך, אין ספק: רוחו של רבי עקיבא מרחפת מעל תנועת שיבת ציון בדורנו.