כל הפוסטים של מרמורשטיין מוטי (כלכלן והיסטוריון, ד"ר לתולדות ישראל)

הגיליון מגיע אליכם הקוראים למחרת תשעה באב. היום הוא יום של מהפך. השבת שעברה נקראה שבת "חזון" על שם "חזון"

אירוע, שראוי היה שימצא את מקומו בראש מהדורות החדשות ובכותרות הראשיות של העיתונות הכתובה, התרחש בימים אלה בישראל, אך הוא

שני ימים חשובים בתולדות ישראל עומדים בפתח: כ' בתמוז, יום פטירתו של חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל בשנת תרס"ד;

השבוע מתקדרים השמיים בענני ימי בין המצרים, המתחילים בצום שבעה עשר בתמוז ומסתיימים בצום תשעה באב. בתחילת תקופת בית המקדש

  אני מרשה לעצמי לצאת מתוך נקודת הנחה שמרביתו של קהל הקוראים של עלון זה היה בנעוריו ב"בני עקיבא". חיפשתי

בחודש תמוז, שאנו עומדים בפתחו ומברכים אותו בשבת זו, נולדה וגם הלכה לעולמה המשוררת נעמי שמר, ממכוננות ומאושיות הזמר העברי.

חג השבועות, החג המשמח את ליבנו במתן התורה וברגש ההתחדשות הזורם אלינו מראשית הקציר, מקבע בתודעתנו את חודש סיוון כחודש

חג השבועות שאנו עומדים בפתחו חל ביום ו' בסיוון. כך מקובלנו מיום שדרכה רגלם של אבותינו יוצאי מצרים על אדמת

אנחנו נמצאים בערבו של יום ירושלים, וכמי שנמנה עם חטיבת הצנחנים שכבשה/שחררה את ירושלים במלחמת ששת הימים, איני רשאי ואיני

"כי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ